פרק 16 | בוכארה, בלשנות ובשלנות עם מקס מלכיאל

אחרי כמעט חמש שעות (מהן כשעתיים הקלטה) שאנחנו מדברים על בוכארה, בלשנות ובשלנות ועדיין יש טעם של עוד, מקס פתאום שואל אותי אם זאת לא פחיתות כבוד לפודקאסט לארח אורח כמוהו, שאין לו שום השכלה פורמלית. אני משאירה לכם לשפוט (ולהגיע למסקנה שממש לא!)

אז היום, ה-7 בחודש חֹ'רְדָאד 2577 לכורש הגדול, 1397 להיג'רה של מחמד על פי הספירה האיראנית, יש לי הכבוד והעונג להביא לכם את מקס יהודה מלכיאל מלאקנד(וב), בעל ה-Vלוג מתכונים מאלף ועד תיו עם מקס מלכיאל

מקס מלכיאל, איראניום מועשר בוכארה, בלשנות, בשלנות

לשלב השיחה המקדימה הזמנתי שני מעריצים של מקס שהם במקרה גם תלמידי פרסית שלי במרכז האקדמי שלםאון דגן ואלון נוה. הם לא נשארו להקלטת השיחה, אבל שלחו את שאלותיהם כאינסרטים בווצאפ. בתמונה הזאת אנחנו אומרים פַּנִיר, שזה גבינה בפרסית.

בדרך כלל אני מקצה שלוש שעות לסשן הקלטות: כשעה וחצי לשיחה מקדימה ותכנון, וכשעה וחצי להקלטה. פתאום אחרי שעתיים וחצי שמנו לב שאנחנו עדיין בשיחה, וגם הקלטת הפרק (עוד לפני הוספת אותות פתיחה וסיום וקרדיטים וקיוסק וכו') היא כמעט שעתיים! היה כל כך מעניין!

מפה (שאנחנו מדברים עליה מאוחר יותר בפרק) של האזור, כדי שתבינו מה בערך איפה. הקליקו לגודל מלא.

Bukhara - Transoxiana - בוכארה וארץ בין הנהריים

map by Xerxes – Ars Luminis cc-by-sa

דיברנו על:

רודכי – אבי השירה הפרסית – פֶּדַרֶ שֶׁעְרֶ פָארְסִי.
הוא קבור סמוך לפַּנְגְ'קֶנְט בתָאגִ'יכִּיסְתָאן (טג'קיסטן, אם אתם מתעקשים לעשות לי כואב בעיניים)

Rudaki. From zibakho.com (cc-by-sa)

קבר רודכי בפנג'קנט.איראניום מועשר

Photo by Jamal Nazareth, cc-by, through Wikimedia

 

 

 

 

 

 

בית השיר של רודכי שהילדים ציטטו (מתוך כלילה ודמנה/עלילות סנדבאד) הוא:

פרסית:              هیچ شادی نیست اندر این جهان        برتر از دیدار روی دوستان
במבטא תאג'יכי: הֵיץ' שׁוֹדִי נֵיסְת אַנְדַר אֵין גַ'הֹון     בַּרְתַר אַז דִידוֹרִי רוּיִ דוֹסְתוֹן
במבטא איראני: הִיץ' שָׁאדִי נִיסְת אַנְדַר אִין גַ'הָאן    בַּרְתַר אַז דִידָארֶ רוּיֶ דוּסְתָאן
יעני:      שום שמחה בעולם הזה                אינה מתעלה על ראיית פני חברים

שמעון חכם, סבא רבא של סבא של מקס. כבוד!
מקס מצטט בעל-פה את עמוד הפתיחה.

ליקוטי דינים - שמעון חכם, ממנהיגי יהדות בוכארה. איראניום מועשר

עמוד הפתיחה של ליקוטי דינים (לתצוגה קריאה הקליקו על התמונה ועברו לאתר "אוצר התורה")

ארדשיר נאמה של המשורר הפרסי-יהודי הנודע שאהין י שיראזי.
התמונה שמצאתי עם האיות "מוסי" היא ממוסא נאמה, של אותו מחבר. הנה צילומסך מאתר מוזיאון ישראל (תבריז זה ב-ת').

שאהין מוסא נאמה - צילומסך מאתר מוזיאון ישראל. פרסית יהודית קלסית, איראניום מועשר

עוד שירים שציטטנו (או: בוכארה אהובתי)

בית שיר של משוררנו הלאומי חאפט' שיראזי שמזכיר את סמרקנד ואת בח'ארא (בוכארה):
اگر آن ترک شیرازی به دست آرد دل ما را      به خال هندویش بخشم سمرقند و بخارا را
אַגַר אׂן תֹרְכֶּ שִׁירָאזִי בֶּה דַסְת אָרַד דֶלֶ מָא רָא, בֶּה חָ'אלֶ הֶנְדוּיַשׁ בַּחְ'שַׁם סַמַרְקַנְדוֹ בֹּחָ'ארָא רָא.
אם היפהפה השיראזי הזה יכבוש את לבנו, בשביל נקודת החן השחורה שלו אתן את סמרקנד ואת בוכארה (יכול להיות גם יפהפיה שיראזית, אבל בד"כ כשמתארים  את האהוב כתרכ, זה אהוב רומנטי ממין זכר)

ועוד בית שיר של משורר בלתי ידוע, שאומר:
سمرقند صیقل روی زمین است                         بخارا قوّت اسلام و دین است
מבטא תאג'יכי: סַמַרְקַנְד צַיְקֶלֶ רוּיִ זַמִינַסת      בֻּחָ'ארָא קֻוַתִ אִסְלוֹם וֹ דִינַסת
מבטא איראני: סַמַרְקַנְד צֵיְקֶלֶ רוּיֶ זַמִינַסת       בֹּחָ'ארָא קֹוַתֶ אֶסְלָאם וֹ דִינַסת
סמרקנד היא הזוהר (האלוהי) על פני האדמה, בוכארה היא כוחם של האסלאם ושל הדת.

לקראת סוף הפרק יש עוד בית שיר של חאפט':

شکرشکن شوند همه طوطیان هند                  زین قند پارسی که به بنگاله می‌رود
תאג'יכי: שִׁכַּר שִׁכַּן שַׁוַנְד הַמַהִ טוּטִיוֹנִ הִנְד, זֵין קַנְדִ פֿוֹרְסִי כַּה בַּה בַּנְגוֹלַה מֵי רַוַד.
איראני:  שֶׁכַּר שֶׁכַּן שַׁוַנְד הַמֶה יֶ טוּטִיָאנֶ הֶנְד, זִין קַנְדֶ פָארְסִי כֶּה בֶּה בַּנְגָאֶלה מִי רַוַד.
כל התוכים ההודים ישברו (חתיכות) סוכר מ(קוביות) סוכר-הפרסית שהולך לבנגלדש (פרסית הייתה שפת השלטון והשירה גם בתקופת השלטון המע'ולי בהודו).
זה תרגום מילולי. הפירוש בפודקאסט…

איראן הגדולה וכל מיני סתאנים

עשינו קצת סדר בכל הסתאנים שמבלבלים את הישראלים (מפה למעלה): בוכארה היא בעצם ארץ בין הנהריים – הנהריים הם אָמוּ-דַרְיָא, הנקרא ביוונית Oxus, וסִיר-דַרְיָא, הנקרא ביוונית Jaxartes. דריא בפרסית זה ים, אבל שני אלה הם נהרות. ברית המועצות חילקה אותה לחלק טורקי – אוזבכסתאן ולחלק פרסי – תאג'יכיסתאן.

בוכארה שייכת לאיראן-זמין – ארץ איראן, הנקראת איראן הגדולה, או Greater Iran. אני מדברת עליה גם בפרקי ציר הזמן: עד הצפוים (פרק 14) ואחרי הצפוים (פרק 16, אקשר כשיעלה). השוואה טובה תהיה מדינת ישראל לעומת ארץ ישראל השלמה (יש אומרים כולל השטחים, ויש המרחיבים מהנילוס עד הפרת).

דושנבה זה יום שני בפרסית, כי זה היה יום השוק. זה כמו לקרוא לרמלה "יום שלישי".

נכנסים למטבח

בישול תאג'יכי ואוזבכי הוא בעצם אותו דבר, והוא יותר דומה לבישול סיני מאשר לבישול איראני. דווקא האוכל של יהודי בוכארה דומה יותר לאוכל איראני. מצאו, למשל, את ההבדלים בין אוֹשִ בַּחְ'ש של יהודי בוכארה, זַמַרֻד פלאוּ של אפגאנים ושִׁוִיד פֹּ'לוֹ איראני.
(הקלקה על כל אחת מהתמונות תביא אתכם למקור, ותראו אם צדקתם בניחושיכם!)


מה שדומה בין תורת המטבח הפרסית והבוכארית הוא החלוקה בין מזון חם וקר (לא קשור לטמפרטורה), וגם חלוקה של בני האדם לחמים וקרים (לא קשור לעצבנות ורוגע), והשימוש בחלוקה הזאת ברפואה עממית. אני צריכה ללמוד את זה קצת יותר, ואז להזמין את נעמי זיו ממדע בצלחת כדי להסביר את זה 🙂

התחלה של כל מתכון תאג'יכי: קח שומן כבש, תמיס בדיג (ווק, בערך). ההפרדה של חלבי-בשרי אצל יהודי בוכארה לא נקראת "חלב-בשר" אלא "אוכל-תה". כי אוכל זה בשר (ולארוחת בוקר הם קוראים במילה הפרסית של "ארוחת צהריים"!)

תאג'יכים, אוזבכים, פרסים ומה שביניהם

למעשה, ההבדל היחיד בין התאג'יכים והאוזבכים הוא שהתאג'יכים מדברים דיאלקט של פרסית (או שפה איראנית), והאוזבכים מדברים שפה תורכית. אבל גם ההבדל הלשוני לא כזה ענק. אחרי כל כך הרבה שנים של חיים משותפים, הן הפכו דומות אחת לשנייה. כמו בני זוג שחיים הרבה זמן ביחד. מקס נתן כמה דוגמאות ממש יפות להשפעות התורכיות על הפרסית התאג'יכית.

עוד כמה דוגמות שהיו בשיחה המקדימה ולא נכנסו לתחקיר, כוללות כינוי גוף תורכי ל"אתם" בלי כבוד: בפרסית "את/ה" פמיליארי (יחסי קרבה או חוסר כבוד) זה תוֹ, ועם כבוד זה "שֹׁמָא" – אתם. בשביל גוף שני רבים אין הבדל בין פנייה מכובדת ולא מכובדת, אז בתאג'יכית לקחו את הכינוי התורכי סָן "אתה" (פמיליארי, בניגוד ל-סיז המכובד/רבים), הצמידו לו סיומת רבים "לָאר", וסֶנְלָאר זה "אתם" בלי כבוד. מגניב, לא?

הזכרנו את המונח שפראכבונד (Sprachbund), אגד לשונות: שפות שאין להן מוצא משותף, אבל יש להם מכנה משותף אחר (לרוב, כמו כאן, זה בגלל שכנות), שגורם להן להתפתח באופן דומה או להידמות אחת לשנייה.

תאג'יכית, פרסית ונְיוּסְפִּיק ישן.

דיברנו גם על כמה הבדלים מביכים בין פרסית תאג'יכית ופרסית טהראנית, על כישוף ועל תַּעָארֹף (מונח שדיברנו עליו גם בפרקים הראשונים וגם עם הולי דגרס), ועל משחק בזכשי. אל תקליקו על הלינק לפני שאתם שומעים מה זה ומחליטים שאתם באמת רוצים לראות.

בתקופת ברית המועצות, הייתה הרבה השפעה רוסית על השפה, שמקס קורא לה ניוספיק (ישן, כי זה לא שרד את התפרקות ברית המועצות והמקום היחיד שבו עדיין מדברים בניוספיק תאג'יכי זה קול ישראל בבוכרית, או כאן בוכארית).

למשל Universit'eti devlati tojikiston ba nomi vladimir ilich lenin:
אוניברסיטט מרוסית, בתוספת i פרסית שעל התפקיד התחבירי שלה נדבר בפרק 23.
דולתי – מילה ערבית שחדרה לפרסית. בערבית דולה – دولة – זו מדינה, בתאג'יכית דַוְלַת באותה משמעות, בפרסית של איראן דוֹלַת זה ממשלה.
בַּה נוֹם (במבטא טהראני – בֶּה נָאם) – בשם – פרסית מקורית, גם עם אותה i,
ולנין זה לנין.

עולים ליו-טיוב

דיברנו על ה-Vלוג של מקס ועל המבטא שלו ועל תגובות של צופים מושבעים. החל מגברים שהתחילו לעזור במטבח, דרך השכנת שלום בית בין צופה לבין בעלה שאיים להתגרש, ואפילו החתונה של מקס עצמו!

תרבות יהודית בוכארית

הנה השיר זוּלְפִי פַּרֵישוֹן (היה אחד יותר יפה עם זמר שמחופש למלך, אבל לא הצלחתי לעמוד בסאונד שלו). כששר אותו בוכארי ישראלי, הוא תואר כ"תרבות יהודית בוכארית".

מחבר השיר הזה, בֵּידִל (בִּי-דֶל, חסר לב) הוא מוסלמי, במקור תורכי מארץ בין הנהריים, שנולד בבנגלדש. המלחין הוא מונגולי מוסלמי שחי בבוכארה, וכמו כל בני התרבות שניהם דיברו פרסית. ביחד זה יוצא – תרבות יהודית בוכארית (מקס אומר במבטא ישראלי).

היחסים בין יהודים ומוסלמים היו ממש טובים. לטשקנט קוראים "עיר הלחם" כי המוסלמים נתנו לפליטים היהודים מאירופה את פרוסת הלחם האחרונה שלהם. ראו מה כתוב בתפסיר ויקרא הפרסי-יהודי הזה אחרי "חֻקַת עוֹלָם לדורותיכם": "וגם בספרם של הישמעאלים בסורת אלפאטר מובא…" (הציטוט הוא מפסוק 43).

Judaeo Persian Tafsir

מקס קיבל בווצאפ, אנחנו לא יודעים מה המקור 🙁

בגדול, בגלל ברית המועצות דת הייתה אסורה או מוצנעת. מי שלא היה לו תפקיד בכיר ומשפיע היה יכול לקיים את מנהגי הדת שלו.

פיצה קורמה סבזי ודג ביריאני

המתכון בסוף הוא אחד המתכונים הוותיקים בערוץ, הנה הוא ביו-טיוב, ומיד אחר כך גם אתן את המתכון בכתב.

לא חשוב איזה דג ואם פרוסות או פילה.
אם הוא קפוא אז להפשיר, ובכל מקרה לנגב היטב במגבת נייר.
שמים שמן על מחבת חמה בעין יפה, כך שיהיה לדג עד המותניים. מחממים אותו. בינתיים מכינים סיראב (מי שום):
לוקחים קערה, ממלאים אותה מים, קוצצים דק 2-3 שיני שום וכוסברה בעין יפה ומוסיפים לקערה. מערבבים היטב.
מטגנים את הדג משני הצדדים עד יקבל צבע יפה, מטבילים בסיראב ומניחים בצלחת. אפשר לאכול מיד, או לשים במקרר ולאכול קר.

נשמע קליל וטעים!
מקס ציין שיש לו גם צופים טבעוניים למרות שהVלוג ממש לא טבעוני. אז אחרי ההקלטות הוא קיבל את בישול טבעוני ישראלי ואת מטבח של שלום כדי להכין לצופים גם מתכונים טבעוניים טעימים 🙂

הפעם לא נתתי למקס לבחור את השיר של קיוסק, כי אם מדברים על בישול חייבים את השיר "אהבת המהירות" שהפזמון שלו מסתיים ב"פיצה קורמה סבזי". זה שיר על כל הסתירות בתרבות של איראן המודרנית, ופיצה קורמה סבזי לא רק שקיימת אלא גם זכתה בפרסים בינלאומיים!

ח"ח והסבר למי שבאמת עוקב.

חדי הזיכרון מביניכם בוודאי שמו לב שגם בפעם הקודמת שהחלפתי בין פרק בן-זמננו ופרק תרבות/היסטוריה קדומה, זה היה בפרק של ציר זמן. הפרקים המוקראים דורשים תחקיר וכתיבה, ולוקחים לי הרבה יותר זמן מפרקי ראיונות. והיום יש לי דדליין להגשת תסריט ל-TED-Ed אחרי שעברתי את שלב הסינון השני!
תודה לד"ר ארז גרטי ממכון דוידסון שהמליץ עליי ונתן לי טיפים אחרי שעברתי את שלב הסינון הראשון! ותודה לארז, לפרופ' איילת ברעם-צברי, לד"ר לילך הרצברג ולד"ר ליאת קוזמא על ארגון יום העיון "תעביר את זה הלאה" להנגשת ידע אקדמי, שבו קיבלתי (אני מתנצלת שאני לא זוכרת ממי כדי לתת קרדיט) את הרעיון לבקש מארז להמליץ עליי ל-TED-Ed!

תקציר הפרקים הבאים

(כל תוכנית היא בסיס לשינויים, כפי שנוכחנו לדעת כבר בפרק זה!)
המשך ציר הזמן יהיה בפרק 17, בשבוע הבא (4.6) – סיכום התקופות הקודמות ומנפילת הצפוים ועד ההווה.

פרק 18 (11.6) יהיה קרוסאובר עם הפודקאסט שֹׁרת התרבות, של עידו קינן, שזה משעשע כי יוצא שעידוק עושה קרוסאובר עם עצמו. כנראה נדבר על אתרים ויוזרים עבריים של הרפובליקה האסלאמית, עם הרבה אינסרטים משעשעים.

בפרק 19 (18.6) אדבר עם סיוון ברלין ואולי גם הושנג באבאא’י על… פופ איראני בשנות השמונים! סיוון כבר מכינה פלייליסט ?

פרק 20 (25.6) תהיה שיחה פוליטית-אקטואלית עם קווין לים, מומחה למדיניות חוץ של איראן מאונ' ת"א. לא לדאוג, השיחה בעברית!

פרק 21, ב-2.7 הוא הפרק המשותף השני (הנה הראשון) בסדרת המשותפת עם הפודקאסט של התנ”ך עם ד”ר ליאורה רביד ודברי הימים – הסכת על התנ”ך והמזרח הקדום של ד”ר אילן אבקסיס – על דריווש הגדול, שסיפור עלייתו לשלטון הוא בין הסיפורים האהובים עליי!

בפרק 22 (9.7) נארח שוב את ד"ר אורי גולדברג, כדי לענות על כמה שאלות ששלחו החברים בקבוצת הפייסבוק אחרי הקלטת הפרק, ולדבר על השיעה היום.

פרק 23 (16.7) יהיה סוף סוף פרק לשוני, בעקבות שאלתו של המאזין יעקב לויפר! נדבר על ענייני מבטא, ונראה מה עוד. אתם מוזמנים לשלוח לי שאלות נוספות על שפה!

אהבת?

אם אהבת, אני מזמינה אותך לשתף עם איזו מילה טובה. אם לא אהבת – אפשר לשתף עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אם עדיין אינך שם, אני מזמינה אותך לעמוד הפייסבוק וגם לקבוצה הסגורה למאזינים, שנמצאת בתהליכי התמלאות וכבר עוזרת לי לקבל החלטות כמו פיצול הפרק הזה או השארתו כפרק ארוך אחד של שעתיים (בזמן כתיבת שורות אלה עדיין לא התקבלה ההחלטה…)

אם ממש אהבת ובא לך להביע את אהבתך ו/או את הערכתך, אז אפשר לעשות זאת במגוון דרכים:
א. לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריך לעשות כמוך. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה…
ב. להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב,
ג. פשוט לקנות לי קפה, מאוד מרגש אותי לקבל מכם קפה 🙂

ועד הפעם הבאה – ח'דא חאפט'!

21 מחשבות על “פרק 16 | בוכארה, בלשנות ובשלנות עם מקס מלכיאל

  1. מלכה פאני הגיב:

    שלום לך תמר ראיון מעניין אני מאוהבת בשפה הפרסית זו ספה של בעלי והייתי רוצה ללמוד קרוא וכתוב בפרסית אפשר ללמוד אצלך בבקשה אם ביכולתך צרי איתי קשר 0547757316 תודה

  2. יצחק הגיב:

    מרתק. אולי היה שווה לפצל את הפרק. פשוט תודה רבה, בכלל על הפודקסט. התחלתי מהתחלה והגעתי עד הלום. מעניין מסקרן ובעיקר מרחיב אופקים.

    • podcast_201qbq הגיב:

      תודה 🙂
      הייתה הצבעה בקבוצת הפייסבוק, וההכרעה הייתה חד משמעית לגבי להעלות במועד אחד, עם רוב לא גדול לאלה שמעדיפים בפרק אחד 🙂
      מוזמן להצטרף לקבוצה ולהשפיע על ההצבעות הבאות!

  3. Ze'ev Foux הגיב:

    משחק בזכשי הוא שריד של משחקי המלחמה המונגוליים, בהם שתי קבוצות מתחרות על השלכת פגר של עז לבאר של רעותה.

    זהו רק אחד ממשחקי הנוודים של מרכז אסיה שמדמה לחימה (רכובה, כמובן)

  4. אורלי הגיב:

    השיחה עם מלכיאל מרתקת ומקסימה. נהניתי מאוד מאוד . תודה לכם. הערת שוליים:" דושנבה זה יום שני בפרסית, כי זה היה יום השוק. זה כמו לקרוא לרמלה "יום שלישי"
    צ"ל: כמו לקרוא לרמלה "יום רביעי"

תגובתך