פרק 29 | השירים הלאומיים של איראן עם חנה ג'האן פרוז | פרק משותף עם "איראן בקטן"

היום, יום שלישי (סליחה) ה-13 בשהריוור, 2577 לכורש הגדול, 1397 להיג'רה של מחמד, נשיר ונדבר על השירים הלאומיים של איראן, יחד עם חנה ג'האן פרוז. יהיו לנו המנון קאג'אר, המנון החוקה, המנון השאה, המנון המהפכה, המנון הרפובליקה האסלאמית וההמנון הנצחי.

זה הפרק למי שמשתמש בדפדפן ורוצה לשמוע בלי לדפדף עד הסוף:

בשבוע שעבר עשיתי את הלא יאומן ויצאתי לחופש אמיתי! כזה שאפילו אין לו פרק מתוזמן שיעלה בהיעדרי. זה היה צירוף של כמה נסיבות, אבל רבאק, סוף אוגוסט! היה לי ממש כיף עם הבוס הקטן בצפון, ישנו כל יום אצל חברים אחרים, נפגשנו פעמיים עם המשפחה מראש פינה, ולא תכננו שום דבר, כך שלא היה לחץ זמן – שזה הדבר שגורם לחופשות להיות מעצבנות, תכלס.

חזרתי בכוחות מחודשים, והיום בבוקר כבר איחרתי למושב שהשתתפתי בו בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי (ליתר דיוק, הקדמתי ב-7 דקות והמושב התחיל 10 דקות מוקדם יותר מהלו"ז), אז גם לא יכולתי לפרוש מחשב ולהקליט. את הקלטת המושב תקבלו בתור הפרק של השבוע הבא, אחרי שאקבל מה-INSS את הגלם.

כידוע לכם, או שאולי עוד יש מישהו שלא יודע, יש לי מיני-פודקסט בשם איראן בקטן ברדיו תל אביב. לפי הסקר שעשיתי בקבוצת המאזינים בפייסבוק, רובכם לא מאזינים לו, אבל גם אלה שכן אמרו שיכול להיות נחמד לשמוע את החומר הלא-ערוך אחרי ששמעתם את הפרקים הערוכים, אז קבלו קרוסאובר-עריות-פוליגמי, שזה במילים פשוטות פרק משותף (קרוסאובר) של איראניום מועשר עם חמישה פרקים (לכן פוליגמי) של איראן בקטן. הקלטתי אותם ברצף עם חנה ג'האן פרוז מיד אחרי שהקלטנו את השיחה איתה לאיראניום מועשר, ואני נותנת לכם את הגלם חוץ מדברים שסתם מעצבנים כמו זה ששרנו בהתחלה לא נכון. וקצת תוספות, שאתם בטח תדעו לזהות אותם לפי זה שאני לבד בהן, וגם ה-ROOMTONE שונה.

אני כמעט לא ערכתי, חוץ מזה שמכל שיר השארתי רק את הגרסה האחרונה, ומחקתי את הראשונות אם זייפנו או התבלבלנו. זה פשוט מלחשוב מה היה גורם לי לעזוב את הפודקסט באמצע…

את המילים, התרגומים וסרטוני הווידאו של רוב ההמנונות/ים (< יצאתי פמיניסטית!) תוכלו למצוא בבלוג שלי בפוסט בשם המנונות איראן.

ההמנון השני – 1909-1933

זה ההמנון שהיה מ-1909, ויש אומרים 1912, אחרי המהפכה החוקתית, ונשאר עד שרצ'א שאה פהלוי החליט שדי, ופקד שיחברו לו המנון חדש. ההמנון החדש הוא הנושא של החלק הבא, אז לא נספלייר. להמנון החוקתי קוראים سلامتی دولت عِلّیهٔ ایران, המנון המדינה הנשגבת של איראן, משהו כזה, והוא בעצם היה המארש הלאומי של איראן. הוא נכתב על ידי غلامرضا خان امیرپنجهٔ سالار معزز , המלחין של בריגדת הקוזקים, איי קיד יו נוט. בתקופת פהלווי הוא שינה את שמו ל-مین‌باشیان.

לא ברור מי חיבר את המילים, אולי גם הוא. אין לנו הקלטות עם מילים מאותו זמן. הוא נכתב בהתחלה בשם המארש הלאומי של איראן בינואר 1909, זמן קצר אחרי שתומכי החוקה כבשו את טהראן והעיתונים דיווחו על תבוסתו של מחמד-עלי שאה קאג'אר.

השיר נכתב בעבור כל כלי התזמורת הצבאית, והקלטה שלו נשלחה לכל הממשלות שקיבלו את תוצאות המהפכה החוקתית של איראן. הדבר המוזר והמשעשע הוא שניגנו אותו בהכתרתו של אחמד-שאה קאג'אר. כן. אחמד-שאה קאג'אר הוכתר בגיל 11 וחצי, ואומרים שהיה מלך-בובה של הבריטים. הוא היה המלך הקאג'ארי האחרון, וסך הכול נראה לי שהיה ממש מסכן.

ועדיין לא היה לו שם.

השם "سرود سلامتی دولت عِلّیهٔ ایران" ניתן לשיר כשהתפרסמו התווים שלו לפסנתר, בשנת 1922.

השיר לא היה כל כך מפורסם כי תכל'ס לא היו אז אמצעי תקשורת שישדרו אותו. לפי אחת העדויות המשעשעות, סטודנטים איראניים בגרמניה בתקופת אחמד-שאה קאג'אר שרו לקיסר גרמניה שיר מתוך המחזה העממי עמו סבזי-פרוש, דוֹד ירקן, בתור ההמנון הלאומי, כי הם לא הכירו את ההמנון הרשמי הזה והיה צריך לשיר משהו, כי כל הסטודנטים הזרים האחרים שרו את המנון מדינתם. זה לא שהם חשבו שזה המנון איראן, הם פשוט לא חשבו שמישהו יבין.

הנה וידאו שמצאתי של עמו סבזי פרוש. אבל לא היה לי זמן לתרגם לכם:

בכל מקרה, ההמנון הזה נזנח ב-1933 עם חיבור המנון פהלווי. בוויקיפדיה הפרסית, שהיא המקור העיקרי שמצאתי לשיר הזנוח הזה, כתוב שיש כאלה שחושבים בטעות שע'לאמרצ'א מין באשיאן הוא מחבר ההמנון של פהלוי, למרות ששם המחבר שם הוא דאווד נג'מי מקדם. אולי בגלל שהוא שאל כל כך הרבה אלמנטים? הנה, שפטו בעצמכם. הנה השיר (בלי מילים), ואחריו מיד הפרק על המנון פהלווי.

(רציתי לתרגם לכם את המילים אבל אז גם היום לא הייתי מעלה את הפרק, ובכלל, חוץ מזה שאף אחד לא מכיר את ההמנון הזה ולא זוכר את קיומו – גם אין ביו-טיוב אף – אף ביצוע שלו עם מילים. כן מצאתי אחד – אחד! – עם רק מוסיקה.

לפני סיום

והנה וידאו שעכשיו אתם יכולים להעריך, אחרי שאתם מכירים את כל ההמנונות הרלוונטיים יותר ופחות.

ענייני מנהלה והבעת הערכתכם

שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.

אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

תקציר הפרקים הבאים

זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!

פרק 30 (10.9) יהיה הקלטה של המושב של אתמול מהכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, שבו השתתפתי. זה כדי להתחיל את השנה עם מבט ריאליסטי לעתיד.

פרק 31 (17.9) יהיה הפרק המשותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רבידועם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס על אחשוורוש. בזכות החופשה בסוף הצלחתי שזה יהיה פרק שמסתיים ב-1, יאי!

פרק 32 (24.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. זה עקרונית שיחה חופשית, אבל אני מקווה שנדבר הרבה על נסיכות קאג'אריות.

פרק 33 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!

העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה" כל הזמן נדחה, יכול להיות שכבר נעשה אותו יחד עם השקת הקמפיין לפרסום הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו. בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי..

בקנה יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים), עם רובי נמדר על שירה פרסית, עם גיא ארש לויאן על ספרו "שרוכים", עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות, עוד שיחה עם אורי גולדברג, הפעם על החוקה האיראנית, שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו נויד טוביאן, שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר, קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך. נדבר גם עם אמן הלחימה חשי אזאד (או בשמו האוסטרלי – קאשי אזאד), שהפרק איתו נדחה פעם אחת מסיבות לוגיסטיות ופעם שנייה מסיבות טכנולוגיות. סעעעעעעעעעמק. הפרק הזה יהיה באנגלית. השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

תגובתך