היום, 14 בחודש אָבָּאן 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, תקוע כמו עצם בגרון בין שני ימים חשובים יותר: 13 באבאן שהוא יום המאבק בהתנשאות העולמית, ו-15 באבאן, שהוא יום ההולדת שלי. ולכבוד יום הולדתי אתם בחרתם בקבוצת הפייסבוק של המאזינים את מורי ורבי פרופ' שאול שקד לפרק חגיגי ליום הולדתי, אז קבלו אותו!
צילמתי רק שתי תמונות, אחת באיכות טובה ואנחנו מכוערים, ואחת זאת. זה מה יש!
הפרק לממהרים:
דיברנו על המון איראניסטים מפורסמים
הרבה רכילות על המתים:
וולטר הנינג
מרי בויס
ניל מקנזי
דיוויד ביבר
אנדראס ואשתו, שאמנם לא הייתה איראניסטית, אבל בעולם החיצוני (מחוץ לעולם האיראניסטיקה) היא הכי סלב מכל מי שהזכרנו.
תפצ'לי (Tafazzoli)
ז'ילבר לזר
אחסאן יאר-שאטר, אבא של אנציקלופדיה איראניקה
אמיל בנווניסט
ז'אן דה מנש
ריצ'רד פריי
והזכרנו בטעות גם כמה איראניסטים חיים.
דיברנו על מחקרים ופרויקטים של פרופ' שקד
מילון הפרסית האמצעית (Middle Persian Dictionary Project זה ה-mpdp בכתובת הג'מיל שלי)
קערות ההשבעה הארמיות
וכל מיני פרויקטים שקשורים לערבית מתחילת הקריירה, אבל ערבית זה לא מעניין.
פרקי איראניום מועשר שהזכרנו:
והזכרתי גם את הפרק הקודם, עם מעיין וספוילרים
השיר של קיוסק
הפעם בחרתי לכם את השיר "כמו בולדוזר", כי שלושה ימים לפני סיום קמפיין מימון המונים זאת בדיוק ההרגשה (וגם כי כשארש סבחאני ביקר בישראל ונתן לי יד חופשית לתכנן לו את הביקור, הוא אמר שיש לי יותר מדיי אנרגיה)
הבעת הערכתכם
אם אתם נהנים מהתוכן שאני מפיקה עבורכם בזעת אפיי ועל חשבון זמני החופשי, או שאתם סתם רוצים לעשות לי טוב על הלב ביום הולדתי, אזי:
עד 8.11.2018 בבקשה באמצעות תמיכה בקמפיין ההדסטארט של המלכה – רומן היסטורי, אם טרם תמכתם ואם מתאים לכם לתמוך ביצירת המופת הזאת, לקבל אותה במחיר מוזל, ואם לא נספיק להשלים ולהעלות על המדפים עד מרץ 2019 – אז גם לקבל עותק PDF חודשים לפני ההשקה הרשמית וההדפסה.
הפיצו בקבוצות הווצאפ, הפייסבוק, רשימות התפוצה במייל, בטוויטרים ובאינסטושים ובכל הרשתות האחרות, פשוט כדי לא לבאס את מי שהיה רוצה לתמוך אבל לא שמע על הקמפיין בזמן.
הנה הווידאו של הקמפיין.
ויש גם מבצע חבר מביא חבר שבו יוגרלו מזוודות כאלה בין המביאים והמובאים, אז תוודאו שהחברים שאתם מביאים כותבים בהערות לקמפיין שאתם הבאתם אותם!
מה שמזכיר לי – ב-11.12.2018 בשעה 19:00 יש לנו מפגש מאזינים ביער הקקאו במלאת שנה לפודקאסט! בתכנית האמנותית: שבירת פלטות שוקולד ונשנוש השברים, וב-20:00 מתחילים להקליט את תוכנית השנה, בהשתתפותכם! אז בואו!
במקום יהיו כמובן שוקולדים וספרים למכירה 🙂
אחרי ה-8.11.2018 אפשר לחזור לתמוך בדרכים הרגילות – קניית ספרים של הוצאת זרש, הזמנתי להרצאות דרך אנסטסיה וקניית קפה. עכשיו אפילו קישורים אני לא נותנת!
תקציר הפרקים הבאים
וזכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!
בפרק 39 (12.11) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.
פרק 40 (19.11), שזה מספר עגול וחגיגי, יהיה שיחה עם אחד מראשי תנועת ההתנגדות החדשה פרשגרד, שגר בקנדה ונצטרך להקליט בסקייפ. יהיה מאתגר, אבל נצליח.
פרק 41 (26.11) צריך להיות… כמובן! פרק משותף עם הפודקאסט של התנ"ך ועם דברי הימים, במסגרת הסדרה המשותפת על המלכים האח'מנים, והפעם על ארתחשסתא ובלי אורחים כי האקוסטיקה בכל זאת יותר חשובה מהכיף שלנו…
בואו נראה שאנחנו מצליחים לקבוע זמן לפני כן…
בפרק 42 (3.12) נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, ניסיון שלישי, בלי נדר!
פרק 43 (10.12) יהיה שיחה עם מתן פנקס משגרירות איראן בישראל. במהלך ההקלטה תיחשפו יחד איתי להצעה שהוא רוצה להציע לי בזמן אמת :O
ועוד בקנה
יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);
עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
עוד שיחה עם ייסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
נדבר מתישהו גם עם צוות ההצגה מג'אהדין ח'לק, שראיתי במוצ"ש האחרון ואהבתי מאוד, רק לא הבנתי את הקשר לשם.
עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.
Podcast: Play in new window | Download
תמר שלום,
שוב תודה על הפודקאסט. יש לי אולי הצעה לפודקאסט משותף עם מישהוא שאולי את תוכלי למצוא:
שמעתי אותך אומרת כמה פעמים שהרבה איראנים מרגישים כאילו "כבושים" בארצם, והכוונה לכיבוש הערבי, בעיקר במונחי תרבות ושפה. מעניין אם אפשר לעשות הקבלות עם מצריים – הרי שם גם היתה תרבות מפוארת ועתיקה (אפילו יותר עתיקה מאיראן?), גם שם היה כיבוש יווני, ואז כיבוש ערבי. האם שם יש גם מגמות דומות? אני לא שמעתי. אם לא – למה לא, מה ההבדל?
תודה מראש,
פיני.
אני אחפש מישהו לדבר איתו על זה, תודה!
(התשובה הקצרה היא: למצרים לא היה פרדוסי)