פרק 26 | ספיישל סנקציות עם יסמין שלום מוטהדה (בסוף כמעט לא דיברנו על סנקציות)

היום, 15 במרדאד 2577 לכורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, היה יום היסטורי: סוף סוף נפגשתי עם חברת הפייסבוק המהממת שלי יסמין שלום מוטהדה (היא עוד יותר מהממת במציאות), ודיברנו על ילדותה, המהפכה, המלחמה, העלייה, בניית הגשרים, ובסוף גם קצת על המצב, ועל הסנקציות, שאמורות לחזור היום.

ספיישל סנקציות עם יסמין שלום מוטהדה

על מה דיברנו?

זה רובה ژ3 שיסמין למדה לפרק.

By Quickload at English Wikipedia, CC BY-SA 3.0

 

יסמין הביאה לי פאלודה וזולבייה, ואפילו הסכימה לתת לי את המתכון הסודי! מתכונים בסוף, אחרי רשימת הקריאה.

יסמין, ששמה הפרסי סימין – "כסופה", היא בעלת חנות התכשיטים והדברים היפים "כסוף" במודיעין (בפרסית אין זכר ונקבה, סימין זה גם "כסוף", אבל זה רק שם של בת).

היא נולדה בְּגֹלְפָּאיְגָּאן ומנהלת את קבוצת הפייסבוק גולפייגאן שלנו.

דיברנו על ההבדל בין איראני לפרסי, והזכרנו את הסיפור של עדנה קנטי מתוך הספר אהבה וצרות אחרות.

דיברנו על ילדותה, על הקהילה היהודית, קצת על הדיאלקט היהודי (כי זאת אני, נו),

בסוף גם דיברנו קצת על המצב: יסמין אמרה שיש יותר ויותר אנשים שמציעים כליה למכירה, ואני רציתי לבדוק עד כמה התופעה חמורה. מצאתי את האתר הזה, המסודר לפי סוג דם, ובכל סוג דם עשרות אנשים מציעים כליות ואונות של כבד למכירה. שובר את הלב.

דיברנו קצת על התעשיין חביב אלקאניאן, היהודי היחיד שהוצא להורג בזמן המהפכה (באשמת שווא של ריגול לטובת ישראל)

Habib Elghanian. Photo courtesy Sion Elghanian
מאת Reubenzadeh – נוצר על ידי מעלה היצירה, CC BY-SA 4.0

הווידאו הכי מוצלח שלי ברשתות האיראניות (פורסם ב-BBC פרסית וזכה ליותר מחצי מיליון חשיפות בכל הרשתות השונות ביחד, ויש אומרים יותר ממיליון). זה מאירוע צפייה משותפת במשחק איראן פורטוגל במונדיאל האחרון, שארגן שרון אחדות מספיישל המונדיאל.

דיברנו על אתרי אינטרנט, דפי טוויטר וערוצי טלגרם לחשיפת משתפי פעולה עם המשטר. על אחד מהם דיברנו גם עם אוהד זיידנברג בפרק 8.

וגם הזכרנו את סיור ערי הבירה שלי באיראן, שחסר לכם אם לא נרשמתם אליו עדיין.

(האמת היא שהרשימה חלקית, מכיוון ששוחחנו היום בבוקר, אילו הייתי מקשיבה לכל מילה ומקשרת לכל נושא תוך כדי עריכת סאונד, לא הייתי מספיקה להעלות אותו בזמן. אם היה משהו שעורר את סקרנותכם ולא כתבתי עליו, כתבו לי בתגובות ואוסיף לפוסט!)

רשימת קריאה (לפי סדר אזכור):

נפלאתה – אנתולוגיה של שירה להט"בית

נפלאתה שירה להטבית

שרוכים של גיא ארש לויאן

שרוכים גיא ארש לויאן

ספרים בתרגומה המעולה של אורלי נוי, למשל: דודי נפוליאון (אחד הקורעים), טהראן – רחוב המהפכה (ספר קשה ומעולה שכתבתי לו אחרית דבר ששמי נכתב בה לא נכון, ועד היום לא קיבלתי עליה את הכסף).

המתכונים המובטחים

זולבייה ופאלודה מתכונים

— סודי ביותר —

זולבייה (לשבירת צום הרמצ'אן ובארוחת השחר לפניו)

בלילה: כוס קמח, כפית שמרים, להוסיף מים קרים עד שהופך לבלילה כמו יוגורט.

סירופ: להרתיח כוס מים עם שתי כוסות סוכר, שתי כפות מיץ לימון וחצי כוס מי ורדים, להביא אותם עד הרתיחה, אחרי 5 דקות לכבות את האש.

בינתיים לשים על האש מחבת עמוקה עם הרבה שמן, כי צריך לטגן בשמן עמוק. לשפוך את הבלילה בתוך שקית זילוף, לחתוך בקצה השקית עם מספריים. במרחק של 10 סנטים מהשמן החם בתנועות עגולות לשחרר מהבלילה בתוך השמן העמוק. אחרי שקיבל צבע זהבהב להוציא ולהכניס לסירופ .

— סודי ביותר —

פאלודה (בתמונה עם הזולבייה, אבל לא סודי ביותר)

חצי חבילה של אטריות אורז בליטר מים, לתת לאיטריות להתבשל ביחד.
דקה לפני כיבוי האש להוסיף כוס סוכר (לפי הטעם) ומי ורדים, לתת לתערובת להתקרר, לשים במקפיא.
לפני שקופא לגמרי  להוציא ולמזוג לכוסות. אפשר להוסיף סירופ מלבי או סילאן , מעט לימון ושבבי פיסטוקים.

גונדי טבעוני

משרים כמויות שוות של אורז מלא ומש, 6-12 שעות, ואם זה לא בלילה אז להחליף את המים מדי כמה שעות. את המש אני גם מנביטה, אבל זה לא חובה (12 שעות בקיץ עד 3 ימים בחורף). את שלב הנבטת המש אפשר לעשות מבעוד מועד ולשמור במקפיא.

טוחנים את המש והאורז במעבד מזון עם בצל חתוך. יש כאלה שאוהבים ממש מחית, אני אוהבת שיש מרקם קצת מעניין.

מעבירים לקערה.

עושים גומה, שמים בה שמן קנולה (3 כפות, נגיד), ובתוכו כורכום, פלפל שחור טחון, והל. מערבבים קודם את התבלינים עם השמן ואז עם כל התערובת. מוסיפים מלח וקמח חומוס קלוי. כמה? זאת שאלת השאלות, זה מתכון סבתא. מקסימום יצא דליל מדיי ויתפורר וסתם יהיה מרק עשיר וטעים, או שיהיה קשה מדיי ואז שוברים את הגונדי במרק ומחממים שוב לפני ההגשה. אם אתם עושים עם קמח חומוס לא קלוי, אל תבואו אליי בטענות שלא טעים. בשביל קמח חומוס קלוי אתם הולכים לקליית חממה, קונים חומוס לגונדי ומבקשים שיטחנו לכם לקמח.

מבשלים במרק שעקרונית אמור להיות מרק אמיתי כזה עם פטרוזיליה, אבל בסודי סודות אני מגלה לכם שגם מרק מאבקה בטעם מרק עוף עובד.

פעם אחת הבטחתי ליולדת (במסגרת סירי לידה) גונדי טבעוני בדיוק ביום שלא היה לי גז, אז אפיתי את הגונדי בתנור בתבנית גבוהה בתוך המרק, מכוסים בנייר אלומיניום. יצא פיגוז. רך ונימוח והמרק הופך לרוטב. מומלץ, אבל אז אני כבר לא יודעת אם אפשר לקרוא לזה גונדי.

השיר!

הפעם בא לי לשים שיר של קיוסק באנגלית, לא יודעת למה. מקווה שלא שמתי אותו כבר, אבל כנראה בכל מקרה אתחיל למחזר בקרוב…

אהבת? רוצה להביע את הערכתך?

קודם כול, אני מזמינה אתכם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. יש שלושה סקרים חשובים שרצים שם עכשיו ועדיין אפשר להשפיע!

מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.

הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!

תקציר הפרקים הבאים

בשבוע הבא (13.8) נשוחח עם אמן לחימה בשם קאשי אזאד, אזרח אוסטרליה ממוצא איראני, שמגיע לארץ להעביר סדנאות של אומנות לחימה פרסית עתיקה בשם פהלוואני. מסרו לי שהוא איש רוח ומורה דרך לאומנות הלחימה העתיקה ואדם מעניין מאד. ב-17-18 באוגוסט הוא מקיים סדנה של פהלוואני שראיתי גם הגדרה שלה כ-"יוגה איראנית". בקיצור, יותר לנפש מאשר למכות. אז אם יש פה מישהו בעניינים של אמנויות לחימה או בכלל תנועה, דברו איתי ואקשר איתכם עם המארח החמוד שלו בארץ

בפרק 28 (20.8) יש לנו שיחה מסמרת שיער עם יוסי אלפר, מחבר הספר מדינה בודדה, וראש דסק איראן במוסד בזמן המהפכה האסלאמית. כבר הקלטתי אותה, ונשאר טעם של עוד.

פרק 29 (27.8) הוא עדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה". בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.

בפרק 30 (3.9), לקראת ראש השנה, כנראה אספר לכם על חודשי השנה הפרסית (על השנה עצמה סיפרתי בפרק 7, ספיישל נורוז עם דיוויד ניסן), ואי אפשר לספר על חודשי השנה בלי לספר איך נברא העולם ואיך הוא עובד בכלל. אז גם זה. למה כנראה, מעבר לזה שכל תוכנית היא בסיס לשינויים? ובכן:

אם פרק 11 היה פרק משותף על כורש הגדול ופרק 21 היה פרק משותף על דריווש המלך, פרק 31 חייב להיות עוד פרק משותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רביד ועם דברי הימים של ד"ר אילן אַבֶּקָסיס! הפעם על אחשוורוש.

אבל האם זה באמת חייב להיות פרק 31 והאם פרק 31 חייב לעלות ב-10.9, שזה בדיוק ראש השנה העברי? על כך מצביעים כרגע בקבוצת הפייסבוק של הפודקסט. אם אתם רוצים להשפיע, בואו לשם.

פרק 32 (17.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. אנחנו כבר נמצא נושא, העיקר לדבר שוב עם ניל בר (וגם עם עודד פוירשטיין ועם רוני אגסי, שאני גם מאוד אוהבת ומעריכה!)

בפרק 33 (24.9) נארח את שי סקונדה ונדבר איתו על קשרי ישראל-איראן בתקופת התלמוד. שי כתב דוקטורט מאוד מגעיל בנושא נידה, והוא אחד התלמודיסטים האיראניסטים המובילים בעולם כיום.

ופרק 34 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!

מה בקנה?

שיחה עם הסופר והמתרגם עטור הפרסים רובי נמדר, על שירה פרסית.

שיחה עם המשורר גיא ארש לויאן, מחבר הספר שרוכים.

שיחה שלישית עם ד"ר אורי גולדברג, הפעם על חוקת איראן (הראשונה והשנייה היו בנושא אסלאם שיעי)

פרק על פופ איראני בשנות ה-80 עם סיוון ברלין ואולי גם הושנג באבאי, שאני כבר לא מבטיחה לו תאריך, הוא פשוט יופיע פתאום!

קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, אבל אני מחכה שהוא קודם יערוך את 20 הפרקים שכבר הוקלטו ויעלה לפחות את חלקם. כנראה נדבר על אתרים ויוזרים עבריים של הרפובליקה האסלאמית, עם הרבה אינסרטים משעשעים, אבל אולי עד שהוא יהיה מוכן להקלטה כבר נדבר על רשתות חברתיות באיראן החופשית…

אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.

תגובתך