שָׁאהּ רַפְת – המלך הלך | העשרת פטרונים 001

היום, ה-1 בבהמן שנת 2577 לפי הספירה המלוכנית, 1397 לפי הספירה ההג'רית שמשית, עולה הפרק הראשון שהוא לפטרונים בלבד! זה ממש מרגש! אתם זוכים לקבל את הפתיח שלו 🙂

(מבחר קללות לוורדפרס על השדרוג האחרון, אין לי מושג איך אני אמורה להוסיף עכשיו תמונה!)

(הצלחתי, הקללות עדיין בתוקף)

כדי לשמוע את הפרק המלא, אתם מוזמנים להצטרף לחבורה המובחרת של פטרוני איראניום מועשר בפטריאון – www.patreon.com/thamar

וזה כדי לשמוע את הפתיחה, את הסיום וקצת הסברים על איך להצטרף:

(תודה לחבריי בפייסבוק שסיפרו לי על התוסף הנפלא Classic Editor שמאפשר לי לערוך כמו בנאדם).

בשבוע שעבר, ב-26 בדֵי, 16 בינואר למניין הגויים, מלאו 40 שנה ליום שבו, בשעה 11:45 הגיע מחמד רצ'א שאה לשדה התעופה מהר-אבאד בטהראן בדרכו לאסוואן שבמצרים. השאה אמר שבזמן האחרון הוא מרגיש חולשה וזקוק למנוחה, ומועד חזרתו לאיראן תלוי במצב בריאותו. אני לא יודעת אם הוא עצמו האמין בכך. הוא עלה על המטוס הצבאי רק אחרי שראש הממשלה, שאפ'ור בח'תיאר, הגיש לו את תוצאות הצבעת האמון בממשלתו. השאה נפטר מסרטן בגלות פחות משנתיים לאחר מכן, ב-5 במרדאד 1359 (27 ביולי 1980), והוא בן 61 בלבד (fun fact שלא יצא לי לאמת, אבל מה זה חשוב: הרופא האישי שלו טיפל בכמה ראשי מדינות באזור, כולם מתו מאותו סוג סרטן).

בעיתונים הגדולים הכריזו כותרות ענק –

שאה רפת, "המלך הלך".

היום נקרא ביחד את העמוד הראשי בעיתון אטלאעאת מאותו יום מר ונמהר לפני 40 שנה, וקצת תוספות מכיהאן, שהסריקה שלו שמצאתי הרבה פחות איכותית, ואני אחפור בערך על כל דבר שאפשר. לצערכם, מכיוון שאתם לא תלמידים שלי, החפירה לא תהיה דקדוקית. כמעט.

זהו פרק ראשון שהתוכן שלו מוגבל לפטרונים שלי בפטריאון. אתם מוזמנים מאוד להפוך גם לכאלה ולהאזין לכל הפרק. יצא מעניין לדעתי (איזה שקרנית אני, אני כותבת את השורות האלה לפני שכתבתי את הפרק). הגישה לקבצי השמע באמצעות לינק RSS אישי היא לכל הפטרונים, החל מדולר לחודש, ופטרוני כוס קפה בחודש ומעלה גם יוכלו לראות את הפוסט המצורף, ובו עמודי העיתון ותמונות של צעירים נלהבים מחזיקים את העיתון.

לפטרונים: כאן מעתיקים את פיד ה-RSS האישי לאפליקציה החביבה עליכם.

 

מה זה פטריאון?

פטריאון זה סוג של מימון המונים, אבל במקום פרויקט זבנג וגמרנו – זו תמיכה קבועה ביוצר – אפשר להגדיר חודשי או פר יצירה (סיפור, תוכנית, שיר, קליפ – כל יוצר בתחומו). מכיוון שאני עושה כל כך הרבה דברים, חודשי נראה לי יותר נכון. זה כמו שבימי הביניים היה לאמנים פטרון וכך הם יכלו להקדיש את זמנם לאמנות – אבל במקום פטרון אחד שנותן מלא כסף (וקשה למצוא אותו והוא גם עשוי להתערב בבחירות האמנותיות) יש הרבה פטרונים שכל אחד תומך כפי יכולתו, ומקבל תשורה לפי המדרגה שבחר.

התמיכה – והגישה לפרקי הביניים – מתחילה מדולר אחד, ואחר כך בכפולות של קפה (לפי התעריף של buy me coffee. אשמח מאוד אם תכוונו אותי לבית קפה שמוכר הפוך גדול על סויה בתעריף הזה…). התמורות שנוספות בכל מעגל ומצטברות, הן: גישה לפוסטים עם תמלול פרקי הביניים, גישה לחומרי הגלם, אפשרות צפייה בווידאו לייב של ההקלטה [הזמנים לא קבועים] תודה לפחות פעם בחודש באיראניום מועשר אלא אם תבקשו מפורשות שלא, ופגישות פעם בחודש ב"סלון של תמר", שיתקיים פעם בכפר סבא ופעם בירושלים.

אז הספירה הרציפה של פרקי איראניום מועשר ממשיכה בפרקים לכווווווווווווווווולם, שעולים פעם בשבועיים, ובשבועות שבין לבין יהיו פרקים מוגבלים לפטרונים, שכל אחד מהם מקבל לינק לפיד אישי ברגע ההרשמה. אלה יהיו פרקים שלי לבד באולפן, בלי אורחים. כמו כל הפרקים שלי לבד באולפן, פרקי הביניים הם יותר קצרים, פטרוני "קפה בחודש" ומעלה יכולים לראות את הפוסט המצורף, פטרוני "קפה בשבוע" ומעלה זוכים לשמוע את הסאונד הלא-ערוך ברגע שהוא מוכן, ופטרוני "קפה לפרק" ומעלה זוכים גם לראות אותי מקליטה אותו בווידאו לייב.

וכרגיל, אתם מוזמנים לעשות לייק, לדרג ולכתוב review ב- איראניום מועשר – הפודקאסט, להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהצטרף לדיונים ולהשפיע. אשמח כמובן שתקנו ספרים מהוצאת זרש, שתסדרו לי הרצאות במסגרות שמשלמות היטב (אבל ממש היטב), שתתמכו בפטריאון אם אתם מעוניינים גם בתכני הביניים, ותקנו לי קפה אם אתם לא רוצים להתחייב לאורך זמן (נכון שגם פטריאון אפשר להפסיק, אבל כולנו יודעים שלהפסיק דורש הרבה יותר מאמץ מאשר לא להמשיך).

אם אתם רוצים לראות את העיתון במלואו – הוא בקובץ המצורף לפוסט.

בפטריאון 🙂

השיר של קיוסק

השיר שבחרתי נקרא שַׁבּ רַפְת – "הלילה חלף". המשפט השני בשיר הוא מָאְה רַפְת, ובשניהם יש דמיון צלילי נאה לשָׁאהּ רַפְת.

ובנימה אופטימית זו, המון תודה לכל פטרוניי, ובמיוחד ליוחאי בן עמי! נכון שווה לעשות מנוי לפרקי הביניים?!

תקציר הפרקים הבאים!

בפרק 48 (28.1) נשוחח עם פרופ' גלעד צוקרמן על לשונות היברידיות ועל זהות של שפה – ובעצם על המאפיינים המשותפים לפרסית ולעברית.

בפרק הביניים – 4.2 נדבר על עשור השחר – دهه فجر. אלה עשרת הימים בין השנים עשר בבהמן (1.2) – יום הגעת ח'מיני לאיראן – לבין העשרים ושניים בו (11.2) – יום ניצחון המהפכה. אני רוצה לשמוע מהפטרונים משוב על הפרק של היום כדי להחליט אם לנתח בו את הנאום של רוחאני מהשנה שעברה, את הנאום מהשנה, עוד עיתונים מלפני 40 שנה, או משהו אחר בכלל.

פרק 49 (11.2) עולה ביום 40 השנה לנצחון המהפכה האסלאמית. נדבר בו עם רותי פרידל על השאלה – איך ח'מיני הצליח לעבוד כל כך טוב על המערב?!

פרק ביניים – 18.2 – ננוח מכל החגיגות, האירועים והציונים עם איזה פרק בלשני לפטרונים בלבד, נראה לי שמבוא לפונולוגיה, בעקבות שאלתו של יוחאי.

פרק 50 (25.2) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! כרגע מסתמן שהוא יהיה ציר הזמן 3 עם ד"ר אורי גולדברג חביב הפודקאסט, אבל זה עדיין לא סגור! אתם מוזמנים להמשיך ולהשפיע בקבוצת הפייסבוק שלנו!

פרק ביניים (4.3) מכיוון שהפרק קרוב ליום האישה, אביא לפטרונים ציטוטים נבחרים מיומני הנסיכה הקאג'ארית תאג' אלסלטנה. היא מרתקת, מזעזעת, ותמימה נורא!

פרק 51 (11.3) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של ד"ר אילן אבקסיס, ואולי הפעם ד"ר ליאורה רביד כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.

פרק הביניים ב-18.3 חייב לעסוק באחד החגים החלים יומיים אחריו – פורים ונורוז – ראש השנה הפרסי. אולי בקשר ביניהם? לפטרונים פתרונים. מוזמנים לכתוב לי בפרטי מה מעדיפים.

פרק 52 (25.3) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.

פרק ביניים ב-1.4 חייב לעסוק בסיזדה בדר, החל באותו יום, או בשקר בדת איראן הקדומה. ואולי בסיור ערי הבירה, שאמור לצאת בדיוק שנה לאחר מכן?

בפרק 53 (8.4) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים).

פרק ביניים ב-15.4

בפרק 54 (22.4) נשוחח עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!

הו וואו, כשיורדים לפעם בשבועיים יש תוכנית לעוד המון זמן!

ועוד בקנה

יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;

עם הפייטנית הנהדרת מורין נהדר;

עם פרופ' עמוס פרומקין מהחוג למדעי כדור הארץ על אדמת איראן. כלומר על אודות תופעות גיאולוגיות באיראן – מפחידות כמו רעידות אדמה, שקיעת אדמה ובולענים, וטובות כמו מערות מלח ועוד.

עם ד"ר שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ומנשה אמיר;
קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

תגובתך