פרק 48 | גלעד צוקרמן רק רוצה לעבוד במקצוע שלו | החייאת שפות

חברי הטוב פרופ' גלעד צוקרמן, הידוע בכינויו "הבלשן הזה שאומר שעשר שקל זה בסדר", שונא קיץ. אז כשבאוסטרליה קיץ, הוא בא לארץ הקודש. תפסתי אותו בבית אמו בהוד השרון, לשיחה על החייאת שפות, על טהרנות שפה, על שפות היברידיות, ועל השווה והשונה בין השפה שאנו דוברים (אני קוראת לה עברית בת זמננו, גלעד קורא לה ישראלית) ופרסית, לא רק בתחום השפה.

גלעד צוקרמן החייאת שפות

היה כל כך מעניין, שלא הצלחתי לזרוק שום חלק על רצפת חדר העריכה! זה יספיק לכם גם לפקקים הלוך וגם לפקקים חזור, ואם אתם לא עובדים בעיר גדולה, אז אולי אפילו ליומיים של נסיעות, וגם לניקיונות ולבישולים של יום שישי.

[הערה בעקבות שאלת מאזין, אם מישהו אחד שאל אז בטח יש עוד כמה שלא שאלו: למאזינים דרך הדפדפן, כדי להגיע לפוסט המלא יש להקליק על שם הפרק]

הפרק לממהרים:

כדי לא לפצל, שמרתי באיכות הכי נמוכה עד כה. אשמח לשמוע מכם משוב על איכות הקול, ואם זה ממש מזעזע בעיניכם (אני לא שומעת הבדל), אז אעלה מחדש בשני חלקים באיכות גבוהה יותר.

דיברנו על:

המם הזה (ייצרתי אותו מחדש, יותר קל מאשר לחפש את המקור בפייסבוק)

החייאת שפות - גלעד צוקרמן

לכלכנו על גנרטיביסטים, ובצדק.

גם מילון קליין לא ממש יודע מה האטימולוגיה של בלורית 🙁

סרטון TED-Ed על פרקטלים במתמטיקה:

קורס מקוון על החייאת שפות

תיקוני יתר (כל קריין וחריין)

המאמר שלי שבו העורכת כתבה Farsi ותיקנתי ל-Persian.

אטימולוגיה עממית בעברית, בפרסית ובשפות אחרות.

על השורה הזאת מ"היפה והחיה" (שמתי קישור עם נקודת זמן, אם הוא מתחיל מהתחלה אפשר לקפוץ ל-2:18):

אנטישמיות חיובית – גם עם יוסי אלפר דיברנו על זה.

שיר פלינדרומי להנאתכם:

הפוכופה = ריצתציר =
סיפור פלינדרומי / גלעד צוקרמן:

שם, היא לקחה לשון ורדים וחולדה טרפה תולעת. לא נגרם אסון צורף וסבל. בַּרחוב, הצועני בְּשֵם מתוּשלח דחף בְּחרוּף נפש רופא לבוּש צְחוֹרים. ברור וחשוב לציֵן: הבחור, השוכר דירות ברחוב פִּינֵס, זכר סוֹד רמאים והלך לדוּג בְּים הזּרמים הרמים. הזרמים נָטְרוּ סוּג פֶּלֶג לפוֹעלוֹ. נוצר בּוֹ המוּזר בתוך היּם. זמר להקה עמד ושאב רוחות מפּרְשן שבוי. האיש בלט והפיח נועם בקורס הכנה לבחן בספורט. איבה נוצרה והרצון הביא טֵרוּף. סב נח בּלֶה נכֵה סרוּק במעון חיפה וטל בשיא היוֹבש נשרף מתוח ורב אש ודמע. הקהל רמז מי הכּוֹתֵב רֵזוּמֵה וברצונו לעוף לגלפּגוֹס, ורטן: מי מרזה? מי מרה מִיּם רזה? מי בּגוּד לכלה? ומי אמר: "דוֹס רכּז סְנִיף בּוֹחֵר בְּתוֹר יד רכוש"? הרוחב הניצל בו שחור ורב. מי רוחץ שובל אפור? שפן פורח בפחד, חלש ותם משבי, נעוצה בּוֹ חרב. לבסוף: רוּץ, נוּס, אמרגן, אל תעלות הפרט הדלוח ומידרונו של החקלאי המּש.

שד"ל: שיר הומופוני עברי-איטלקי:

שֶדֶל (שִיר דוּ-לְשוֹנִי) עִבְרִי-אִיטַלְקִי מס' 31 – גלעד צוקרמן

Libido, Eva, ליבִּי דוֹאב,
esce da האש עֵדה.
Nicolet, אני קוֹלֵט
che tale dá: קטע לידה
animelle, אני מילא
animali, אני מה לי?
pedali, פֵּה דל לי,
regali. Matteotti רגע לי מטֵה אותי.
pone gabinetto da Roma. פּוֹנֵה גבִּי נֵטו דרומה;
Mó tira la carrozzella da galeotto מותיר הלה כּר או צלע דג. גלה אותו!
Domani, Anna, vai a scuola! דומני: ענווה היא אסכּולה,
Scemo villano maresciallo שמובילה, נאמר, רֵשע. לא
stamani me lo diceva סתם אני מלודי. שבע!
a colpo sicuro. הכּל פה סיקור או
C'é marinaro a bordo, e allora? שמא רינה רואה בוֹר דואֶה על אורה?
Alla nave, ballerina אללא נע וְ-בּא לרינה,
(i tacchi belli armoniosi funesti) איתה קיבל לי ארמון, יוסיפון. אֵסְתִי
lascia borsa nera, לשה בוֹר שנֵא רע;
bozza locale, sambe, ossa… בּוֹצהּ לא כַּלֵה סם בְעושה
Ero in culo alla הרוֹאין – כּוּלוֹ "אללא".
balena! בּלֵה נא!
Gabbia di matti! גבִּי… עדִי… מתִי!
Miracolo: מי רע קולו?
alti crani. אל תקראני
Amor di miele המורדים, מי אלה?
annulla pere. ענוּ לַפֶּרֶא!
Amarti coll'anemone אמרתי: קול, ענֵה! מונֵה
alpina e על פי נאֵה.
col cuore a pezzi… Vattene, קול קורע-פּה ציווה טנא
primipara primitiva פְּרִי מִפּרה, פְּרִי מִטִּבעה:
da mozzarella, דם אוצר אֵלה.
col cane! קול קנֵא:
Sacchi, no! Ho capito "סכִּינו או כּפִּיתו,
apologo reale d'oro. אפּוֹ לא גוֹרֵע לדוֹרוֹ".
Calda attenzion קל דעת, אֵין ציוֹן;
ha cambiato la reazion!!! הקם – בִּיאתו לרֵע, ציון!

תרגום לאנגלית של החלק האיטלקי תוכלו למצוא בקישור.

מונחים שטבע פרופ' צוקרמן:

תשמו"ץ – תרגום שומר משמעות וצליל (PSM – Phono-Semantic-Matching)

תחדיש מרובה מקורות (MSN – Multi Source Neologism)

אלה מונחים ממש חשובים בעיניי, אבל מכיוון שגלעד הפך לוולדמורט של השפה העברית, הם לא מקבלים מספיק יחס מיינסטרימי בארץ.

המשותף לפרסית ולעברית/ישראלית

שפה היברידית עם השפעות חיצוניות, דיגלוסיה בין שפת דיבור ושפת כתיבה (ובשתי השפות בשלב מסוים – לא רק מדוברת וספרותית אלא ממש שפות שונות)
בשתי השפות יש מילת יחס למושא ישיר (אֶת, را), שתלויה בדרגת יידוע.
לשתי השפות יש דוברים טהרנים, ודוברים שטוענים שהם תארנים אבל הם בכל זאת טהרנים מוכחשים. דיברתי על טהרנות שפה בפרסית עם ד"ר נאהיד ע'ני (שוחחנו באנגלית).

מאמרים של פרופ' צוקרמן על החייאת שפות ובכלל

מאמרו המכונן של פרופ' צוקרמן Aboriginal Languages Deserve Revival

ראיון על חשיבותה של החייאת שפות:

וכמובן הספר – ישראלית שפה יפה (קליק על התמונה לעמוד באתר ההוצאה):

גלעד צוקרמן ישראלית שפה יפה

ועוד כמה כתבות על העבודה של גלעד (עברית ואנגלית בלבד):

מתוך כתב עת אוסטרלי 

מתוך אלג'זירה!

וואינט – זה בעברית!

(יש בעוד שפות, אבל רחמנות!)

השיר של קיוסק

בחרתי את השיר "לא יורד פה גשם, מרתצ'א." שיר ממש לא קשור, פשוט כי הפרק היה ממש ארוך והשיר הזה הוא שיר שנשמע קליל למי שלא מבין את המילים…

עניניי מנהלה וזה

בעקבות כמה שאלות שקיבלתי על הפרק האחרון:
1. הפרק האחרון אינו טעות!
מה שיש בפיד השוטף של איראניום מועשר הוא דוגמית הפתיחה מתוך הפרק, ואז הסבר על פטריאון ושגרת סיום רגילה (שיר של קיוסק, קרדיטים ותקציר הפרקים הבאים).
כך יהיה בכל פרקי הביניים.
פטרונים מקבלים פיד RSS אישי שחושף אותם לתכנים בהתאם למדרגת התמיכה שלהם.
 
2. חלק מהפטרונים אמרו לי שלא נוח כי צריך להוריד כל פעם. אז כפטרונית של podcast addict, לא הייתה לי בעיה לשאול את זאבייר (המפתח) אם יש דרך יותר נוחה, וזה מה שעושים (נשבעת שניסיתי לעשות את זה עם תמונות מוקטנות זו לצד זו, אין דרך לעשות את זה בלי שיתבלגן בפוסט עצמו).
תמר עילם גינדין פטריאון

הלינק להדבקה: ברגע שנוספתם כפטרונים, פטריאון נותן לכם לינק RSS ייחודי לכם

podcast addict instructions

בפודקאסט אדיקט, מקליקים על הפלוס מימין למעלה

podcast addict

גם במסך החדש אתם מקליקים על הפלוס מימין למעלה

podcast addict

3. בוחרים את האופציה הראשונה, הוספת לינק RSS

podcast addict

4. לכאן אתם מעתיקים את הכתובת שפטריאון נתן לכם, ואל תשכחו לסמן אותו בתור פרטי!

3. ליושבים על הגדר: באופן עקרוני, הקטע של פטריאון זה הבעת תמיכה באמן, והצ'ופרים הם הבעת תודה של האמן לפטרוניו. כמו משוררי החצר שכתבו שירי הלל למלכים ולאצילים שנתנו להם כסף. אבל אפשר להסתכל על זה ממקום צרכני, כמו מעין "מנוי" לתכנים. ואז עקרונית יש אפשרות ל"תקופת ניסיון":
הפטריאון שלי מוגדר כתמיכה חודשית עם חיוב ב-1 בכל חודש.
לא בדקתי, אבל נראה לי שככה בעצם יש אפשרות ל"תקופת ניסיון":
מכיוון שהגדרתי את החיוב לפטרונים חדשים ב-1 בחודש הבא (אפשר להגדיר מיידי או ממועד החיוב הרגיל הבא). זה אומר שאתם יכולים להצטרף כפטרונים, אפילו בדולר אחד, לקבל מיד חשיפה לתכנים של המעגל שבחרתם (אם הבנתי נכון, זה 5 *פריטים* אחורה, כך שבעצם בכל מעגל תמיכה יש פחות *זמן* אחורה), ואם ראיתם שזה לא שווה את הדולר בחודש (או 3 או 12 או 24 או 48 או 93), אז לבטל לפני ה-1 בחודש הבא.
אמרו לי בפרטי שהצבתי רף מאוד גבוה לפרקי הביניים, אז אולי שווה לשפוט בעצמכם 🙂

מה זה פטריאון?

פטריאון זה סוג של מימון המונים, אבל במקום פרויקט זבנג וגמרנו – זו תמיכה קבועה ביוצר – אפשר להגדיר חודשי או פר יצירה (סיפור, תוכנית, שיר, קליפ – כל יוצר בתחומו). מכיוון שאני עושה כל כך הרבה דברים, חודשי נראה לי יותר נכון. זה כמו שבימי הביניים היה לאמנים פטרון וכך הם יכלו להקדיש את זמנם לאמנות – אבל במקום פטרון אחד שנותן מלא כסף (וקשה למצוא אותו והוא גם עשוי להתערב בבחירות האמנותיות) יש הרבה פטרונים שכל אחד תומך כפי יכולתו, ומקבל תשורה לפי המדרגה שבחר.

התמיכה – והגישה לפרקי הביניים – מתחילה מדולר אחד, ואחר כך בכפולות של קפה (לפי התעריף של buy me coffee. אשמח מאוד אם תכוונו אותי לבית קפה שמוכר הפוך גדול על סויה בתעריף הזה…). התמורות שנוספות בכל מעגל ומצטברות, הן: גישה לפוסטים עם תמלול פרקי הביניים, גישה לחומרי הגלם, אפשרות צפייה בווידאו לייב של ההקלטה [הזמנים לא קבועים] תודה לפחות פעם בחודש באיראניום מועשר אלא אם תבקשו מפורשות שלא, ופגישות פעם בחודש ב"סלון של תמר", שיתקיים פעם בכפר סבא ופעם בירושלים.

אז הספירה הרציפה של פרקי איראניום מועשר ממשיכה בפרקים לכווווווווווווווווולם, שעולים פעם בשבועיים, ובשבועות שבין לבין יהיו פרקים מוגבלים לפטרונים, שכל אחד מהם מקבל לינק לפיד אישי ברגע ההרשמה. אלה יהיו פרקים שלי לבד באולפן, בלי אורחים. כמו כל הפרקים שלי לבד באולפן, פרקי הביניים הם יותר קצרים, פטרוני "קפה בחודש" ומעלה יכולים לראות את הפוסט המצורף, פטרוני "קפה בשבוע" ומעלה זוכים לשמוע את הסאונד הלא-ערוך ברגע שהוא מוכן, ופטרוני "קפה לפרק" ומעלה זוכים גם לראות אותי מקליטה אותו בווידאו לייב.

וכרגיל, אתם מוזמנים לעשות לייק, לדרג ולכתוב review ב- איראניום מועשר – הפודקאסט, להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהצטרף לדיונים ולהשפיע. אשמח כמובן שתקנו ספרים מהוצאת זרש, ואם כבר קניתם – עכשיו בדיוק העונה להמליץ לחבריכם על מגילת אסתר מאחורי המסכה! (הנה לינקים לדוגמיות בעברית ובאנגלית למתלבטים). עוד ישמח אותי שתסדרו לי הרצאות במסגרות שמשלמות היטב (אבל ממש היטב), שתתמכו בפטריאון אם אתם מעוניינים גם בתכני הביניים, ותקנו לי קפה אם אתם לא רוצים להתחייב לאורך זמן (נכון שגם פטריאון אפשר להפסיק, אבל כולנו יודעים שלהפסיק דורש הרבה יותר מאמץ מאשר לא להמשיך).

תקציר הפרקים הבאים!

בפרק הביניים – 4.2 נדבר על עשור השחר – دهه فجر. אלה עשרת הימים בין השנים עשר בבהמן (1.2) – יום הגעת ח'מיני לאיראן – לבין העשרים ושניים בו (11.2) – יום ניצחון המהפכה. אני רוצה לשמוע מהפטרונים משוב על הפרק הראשון כדי להחליט אם לנתח בו את הנאום של רוחאני מהשנה שעברה, את הנאום מהשנה, עוד עיתונים מלפני 40 שנה, או משהו אחר בכלל.

פרק 49 (11.2) עולה ביום 40 השנה לנצחון המהפכה האסלאמית. נדבר בו עם רותי פרידל על השאלה – איך ח'מיני הצליח לעבוד כל כך טוב על המערב?!

פרק ביניים – 18.2 – ננוח מכל החגיגות, האירועים והציונים עם איזה פרק בלשני לפטרונים בלבד, נראה לי שמבוא לפונולוגיה, בעקבות שאלתו של יוחאי.

פרק 50 (25.2) הוא שוב פרק עגול וחגיגי, אפילו יותר מ-40! כרגע מסתמן שהוא יהיה ציר הזמן 3 עם ד"ר אורי גולדברג חביב הפודקאסט, אבל זה עדיין לא סגור! אתם מוזמנים להמשיך ולהשפיע בקבוצת הפייסבוק שלנו!

פרק ביניים (4.3) מכיוון שהפרק קרוב ליום האישה, אביא לפטרונים ציטוטים נבחרים מיומני הנסיכה הקאג'ארית תאג' אלסלטנה. היא מרתקת, מזעזעת, ותמימה נורא!

פרק 51 (11.3) יהיה כמובן קרוסאובר עם דברי הימים, הסכת על המקרא והמזרח הקדום של ד"ר אילן אבקסיס, ואולי הפעם ד"ר ליאורה רביד כן תצטרף אלינו. נדבר על דריווש השלישי ואלכסנדר מוקדון.

פרק הביניים ב-18.3 חייב לעסוק באחד החגים החלים יומיים אחריו – פורים ונורוז – ראש השנה הפרסי. אולי בקשר ביניהם? לפטרונים פתרונים. מוזמנים לכתוב לי בפרטי מה מעדיפים.

פרק 52 (25.3) יהיה קרוסאובר עם קטע כלכלי, הפודקסט החדש של ד"ר אושי שהם קראוס, מבית "קטעים בהיסטוריה" של יובל מלחי.

פרק ביניים ב-1.4 חייב לעסוק בסיזדה בדר, החל באותו יום, או בשקר בדת איראן הקדומה. ואולי בסיור ערי הבירה, שאמור לצאת בדיוק שנה לאחר מכן?

בפרק 53 (8.4) נכיר את בן ציון יהושע, מחבר הספר "סימורג" וכל כך הרבה דברים מגניבים נוספים שקשה לי להחליט מה קודם (ובטח יהיו לנו כמה פרקים).

פרק ביניים ב-15.4

בפרק 54 (22.4) נשוחח עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, אני מאוד מקווה!

הו וואו, כשיורדים לפעם בשבועיים יש תוכנית לעוד המון זמן!

ועוד בקנה

יש לנו שיחות עם פרויז ווסוק, הצייר של השאה;

עם הפייטנית הנהדרת מורין נהדר;

עם פרופ' עמוס פרומקין מהחוג למדעי כדור הארץ על אדמת איראן. כלומר על אודות תופעות גיאולוגיות באיראן – מפחידות כמו רעידות אדמה, שקיעת אדמה ובולענים, וטובות כמו מערות מלח ועוד.

עם ד"ר שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד;
עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
עם אופיר חיים נדבר על הגניזה האפגאנית.
עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
עוד שיחה עם נויד טוביאן על תנועות התנגדות באיראן.
עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ומנשה אמיר;
קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.

 

תגובתך