היום, 22 במרדאד 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להג'רה של מחמד, יש לכם הכבוד להכיר את יוסי אלפר. יוסי הוא מחבר הספר "מדינה בודדה", והיה ראש דסק מחקר איראן במוסד בזמן המהפכה האסלאמית (בפרק הוא ייתן הגדרה מדויקת יותר, אבל אפשר להגיד שכן, מבחינה מחקרית). אני פגשתי אותו לראשונה בכנס של מרכז עזרי, ומיד ידעתי שאני חייבת להביא אותו לתלמידיי בקורס איראן במרכז האקדמי שלם, וצדקתי.
אחרי כשעה ורבע אני אומרת שהפרק עולה שבועיים אחרי החזרת הסנקציות, בסוף זה שבוע אחרי כי החלפנו פרקים בין יוסי לבין אמן הפהלוואני קאשי אזאד, שהיה לו איזה בלת"מ בירושלים. מי שרוצה להשתתף בסדנת הפהלוואני שלו בסופ"ש הקרוב – צרו קשר ואקשר אתכם עם אור, שהביא אותו לארץ.
מדינה בודדה
יוסי אלפר הוא מחבר הספר מדינה בודדה, ובאנגלית Periphery. הקלקה על התמונות תביא אתכם לעמודי הספר בהוצאות.
מדיניות הפריפריה גובשה כאסטרטגיות-על של מדינת ישראל. היו 4 אסטרטגיות-על, אבל היה לנו כל כך מעניין ששכחנו לדבר על האחרות.
וחוץ מהמלצה שלי ומה שאתם יכולים לשמוע בהסכת, הנה עוד כמה גופים שחשבו שהספר שווה:
אורחת נוספת באולפן הייתה סנדי, שנקראת על שם הסנאי מבובספוג
על מה עוד דיברנו?
על ההיקסמות של ישראל מחידוש היחסים הטובים שממשיכים את המלך כורש הגדול, את מלכת אסתר, ואני מוסיפה עבדאלחסין סרדארי. באתיופיה זה היה חידוש היחסים עם ילדי מלכת שבא.
הזכרנו כל מיני דמויות חשובות כולל מה עלה בסופן. לא מגלה בפוסט, רק שתדעו שכאן אפשר לשמוע על: ד"ר עלי שריעתי, כרים סנג'אבי, שאפ'ור בח'תיאר, אית אללה סייד מחמד חסיני בהשתי AKA שהיד בהשתי – קמב"ץ המהפכה, שהפעיל המונים בשם ח'מיני תוך שימוש בקלטות, אבו אלחסן בני צדר, צאדק קטב-זאדה, אבראהים (אני חושבת) יזדי, מהדי באזרגאן, מוסא א-צדר, מצטפא צ'מראן (אני חייבת לכם: הוא נהרג במלחמה), וגם כמה אנשים לא איראנים כמו אורי לוברני (על תחושותיו המקדימות לפני המהפכה אפשר לקרוא גם בביוגרפיה של חיים הרצוג). והצייר הקפריסאי-יווני מיכאל קשלוס.
ולשם השוואה – זה הציור שעומר צייר בגן חובה ועדיין תלוי בבית מול דלת הכניסה שכולם יראו:
עוד כמה תמונות מחדר העבודה של יוסי, שרק עליו אפשר לעשות פרק שלם
אם כבר דברים שגיליתי אחרי שכבו המיקרופונים וצריך בשבילם לארח את יוסי שוב – הידעתם שהוא השתתף בסרט ברונו עם סשה ברון כהן?
פינת האקטואליה
ברוב מוחץ הצבעתם בעד פינת אקטואליה, בלי קשר לרוח הפרק. והפעם במקרה גם רוח הפרק מתאימה לאקטואליה. מיקמתי את פינת האקטואליה איפה שנראה לי הכי הגיוני, אבל אשמח לשמוע מכם אם יש מיקום יותר טוב לדעתכם.
אז ההפגנות שדיברתי עליהן עם יסמין די שככו, כפי שצפו כל הפרשנים כולל אמתכם הנאמנה. אני עדיין מחכה שיום אחד יפתיעו אותנו. כן, היו אחר כך צעקות "מוות לדיקטטור" באצטדיון בטהראן שבו שיחקה אסתקלאל נגד טרקטור (אם אתם לא יודעים מה זה אסתקלאל אז גשו בבקשה לספיישל המונדיאל שלנו), אבל זה נקודתי. אני מדברת על גל המחאות.
בעקבות השיחה עם יסמין גיגלתי "מכירת כליה" והגעתי לאתר שובר-לב שבו אנשים מציעים כליות ואונות כבד למכירה, ברוב המקרים בגלל בעיות כספיות. עשרות מכל סוג דם, רק מהשבועיים האחרונים. בעזרת אוהד זיידנברג מקליר סקיי סייבר סקיוריטי, שהיה אורחנו בפרק 8, יצרתי קשר עם אחד המוכרים ועם אחד האדמינים של האתר וראיינתי אותם בלי לומר להם מאיפה אני. את הקולות אני לא מביאה לכם כאן אלא רק בשני סרטונים שמקושרים מגוף הפוסט, והם יעלו מיד אחרי שתעלה הכתבה בערוץ 2 שבה ייחשפו לראשונה קטעים מהשיחות (כתבה שנדחית כל הזמן בגלל המצב בדרום. כל אדם וגוף תקשורת, ישראלי וזר, מוזמנים להשתמש ולהפיץ כל עוד נותנים קרדיט ל"איראניום מועשר".
סערה נוספת שדיברתי עליה עם יסמין ותפסה תאוצה נוספת השבוע, היא ה-آقازاده ها – ילדים שהאבות המושחתים שלהם בשלטון קוראים מוות לארה"ב וגונבים כסף מהעם, והילדים חיים בארה"ב חיי מותרות עם הכסף הזה. זה בגדול. רז צימט (שדיברנו איתו בפרק 12 וצריך שוב) פרסם הבוקר פוסט על קמפיין חביב שקורא לבכירים ברפובליקה האסלאמית לדווח איפה הילדים שלהם חיים ומה הם עושים בחיים.
הטריגר לקמפיין, חוץ מהגזל התמידי הרגיל והתסיסה הכללית סביב עניין האקאזאדה-הא, הוא סרטונים שפורסמו עם מהדי מט'אהרי, משורר עטור פרסים ואורח רצוי במסיבות ובערבי הקראת שירים, כולל אצל המנהיג בבית. עושרו של מט'אהרי בא, לדבריו, ממסחר בברזל ומירושה. אבא שלו היה שר הכלכלה ומנהל הבנק המרכזי, ואף אחד לא מאמין לו שזה לא כסף שאבא שלו גנב.
וגם מסיבת החתונה המפוארת של בנו שגריר איראן בדנמרק, ודבריה של כלתו, סיידה אנאשיד חסיני (איזה שם פרטי יפה ואיזו צרימה בין השם הפרטי לבין התואר ושם המשפחה!). חסיני היא דוגמנית חג'אב ובעלת ליין חג'אבים אופנתי בשם היבָּא וערוץ אינסטגרם אופנתי רב-עוקבים. ולאחרונה היא נתנה ראיון שבו דיברה גם על התאמת צבעים ולהיות יפה עם חג'אב, אבל גם על בגדי המעצבים הזרים שלה, ועל תנאי החיים הטובים שלהם שם, דבר שיחד עם החתונה המפוארת קצת הרתיח את הרשת. (שמתם לב שהיו פה שתי דו משמעויות תחביריות במשפט אחד? בפרסית זה לא היה קורה, כי שם התואר צמוד לגרעין שלו).
זה ראיון איתה, לא הבנתי אם ה-ראיון או אחר. תראו איזה יפה:
ועוד המון סרטונים, הלוואי שהיה לי זמן לתרגם ולהעלות לכם את כולם!
מה שמפתיע הוא שכמה מהבכירים האלה גם שיתפו פעולה עם קמפיין "איפה הילד שלך".
זה קצת עצוב, לחלקם יש ילדים שחיים באיראן וגם הם די מובטלים. למשל סייד עבאס צאלחי, שר התרבות וההכוונה האסלאמית, סיפר שיש לו שני בנים ובת. הגדול חי בטהראן ואין לו עבודה קבועה, עושה לפעמים פרויקטים מחקריים במכונים שונים. השני רק סיים השנה תואר ראשון באונ' אצפהאן, והבת סיימה כיתה ד'. הבן של שר החוץ ט'ריף לא שכיר בשום מקום, עובד כיועץ עצמאי בתחום השיווק, והבת מעצבת פנים שבעיקר מגדלת את הבת שלה ולפעמים מעצבת ככה לחברים.
מצד שני, אני מניחה שאלה שהילדים שלהם חיים כמו מלכים בחו"ל, פשוט לא שיתפו פעולה עם הקמפיין.
השיר של קיוסק – מעבר לים
בחרתי את "מעבר לים" (או במדויק: "בצדו השני של הים"), סתם כי הוא יפה. הביצוע הוא מהאלבום סה תקטירה triple distilled, שהוא בעצם הופעה חיה במקום שנקרא יושי, מעברו השני של האוקיינוס האטלנטי.
ענייני מנהלה והבעת הערכתכם
שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.
אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן, וחלק עדיין לא הוכרעו…
מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.
הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!
תקציר הפרקים הבאים
זכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!
בשבוע הבא (20.8) נשוחח עם אמן הלחימה קאשי אזאד, שהיה אמור להתארח פה היום אבל מסיבות לוגיסטיות ההקלטה נדחתה. אז הפרק איתו (באנגלית) יעלה אחרי סדנת הפהלוואני שלו. אם מעניין אתכם להשתתף בסדנה בסופ"ש הקרוב (17-18 באוגוסט 2018), דברו איתי ואקשר איתכם עם המארח החמוד שלו בארץ
פרק 29 (27.8) הוא עדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות ספרנו "המלכה". בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.
פרק 30 (3.9) יהיה קרוסאובר-עריות-פוליגמי עם איראן בקטן. קיבלתי את כל חומר הגלם של חמשת הפרקים הקצרים שלי עם חנה ג'האן פרוז, על המנונות איראן במאות ה-19-20, ואני נותנת לכם אותם כמעט בלי עריכה, ועם עוד המנון בונוס ופדיחה של ונצואלה מול אחמדי-נז'אד.
פרק 31 (10.9) יהיה פרק בלי אורחים, על שמות החודשים בלוח השנה הפרסי, ובעצם על והמיתולוגיה מאחוריהם, מבוסס על ההרצאה "מאין באנו, לאן אנו הולכים ומה בעצם אנחנו עושים כאן" שמאוד אוהבים להזמין אותי אליה בקורסים מתקדמים בצבא. דברו עם מדור גיוס סטודנטים של המרכז האקדמי שלם כדי להזמין אותי למסגרות צבאיות בסוגשל התנדבות.
פרק 32 (17.9) הוא קרוסאובר עם היסטוריה גדולה בקטנה. אנחנו כבר נמצא נושא, העיקר לדבר שוב עם ניל בר (וגם עם עודד פוירשטיין ועם רוני אגסי, שאני גם מאוד אוהבת ומעריכה!)
בפרק 33 (24.9) יהיה הפרק המשותף עם הפודקסט של התנ"ך עם ד"ר ליאורה רביד ועם דברי הימים של ד"ר אילן אבקסיס על אחשוורוש. אמנם ההצבעה הייתה חד משמעית בעד פרק שיעלה בראש השנה, אבל התברר ששותפיי עסוקים ביותר!
פרק 34 (1.10) יהיה הפרק הנכסף על יהודי איראן, עם פרופ' דוד ירושלמי, שיש לו גם חלק לא קטן בהיסטוריה האישית שלי (למשל העולם לא היה מקבל את שני ילדיי הגדולים ללא תיווכו!). לא אקטואליה, רק היסטוריה!
בפרק 35 (8.10) נארח את שי סקונדה ונדבר איתו על קשרי ישראל-איראן בתקופת התלמוד. שי כתב דוקטורט מאוד מגעיל בנושא נידה, והוא אחד התלמודיסטים האיראניסטים המובילים בעולם כיום. מאז שהתחלתי להבטיח לכם אותו חלו שינויים עצובים בזירת לימודי איראן-תלמוד, ואני מניחה שנקדיש חלק לא מבוטל מהפרק לדבר על יעקב אֶלְמַן, החלוץ בתחום, שהלך לעולמו לפני כשבועיים.
בקנה יש לנו שיחה עם רובי נמדר על שירה פרסית, שיחה עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו נויד טוביאן, שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר, קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך,
אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.
Podcast: Play in new window | Download
לדר תמר עילם גינדין שלום .שמי מיקלוש ורציתי להודות לך על הידע הרחב האדיר ובלתי נדלה ,אשר הרחיב את אופקיי על אף שאינני נמנית על תלמידיך ,אלא כאזרחית המדינה הקטנה שלנו ומתעניינת ותמיד התעניינתי על השכנים הקרובים והרחוקים .במקרה הנוכחי על איראן.בפודקסט זה היה מרתק ומעניין במיוחד מכיוון שיוסי הלפר בחוכמה גדולה וידע רב הצליח לגרום לי לנסוע בזמן לאחור בראייה מפוקחת אך גם מטלטלת.תבורכי .ממני מיקלוש מחיפה
איזה כיף לשמוע! יוסי באמת ממש מעניין 🙂