היום, 16 במהר 2577 לעליית כורש הגדול, 1397 להיג'רה של מחמד, יש לכם העונג להצטרף לשיחתי עם המשורר גיא ארש לויאן על זהות איראנית בישראל ועל עוד דברים (כולל טיפ חשוב שיכול לחסוך לכם כסף! הייתם מאמינים?), ולשמוע משיריו – אלה שכבר פורסמו בספרו שרוכים, ואחד מהספר המתבשל.
הפרק לממהרים:
דיברנו על:
יום ראשון בכיתה ב' בבית הספר הנשיא בבת ים, עם חליפת שלושה חלקים
המשפט באבא אב דאד – بابا آب داد – "אבא נתן מים" הוא המשפט הראשון שלומדים בכיתה א', כי כולו עם אותה תנועה (ā).
על הדייג'וב של ארש, כולל ההמשך של כביש 6.
חדשות רעות: בחלק הצפוני לא יהיה פסקל 🙁
טיפ חשוב! צריך לעשות מנוי לקטע הצפוני כדי לא לקבל קנסות! המנויים של כביש 6 הרגיל לא יעבוד על הקטע מיקנעם צפונה!
כשדיברנו על אנטישמיות ועל טומאת היהודים, הזכרתי את פרק 32 עם פרופ' דוד ירושלמי.
מתחת לפני האדמה / אלי אליהו
וּמַה לַעֲשׂוֹת שֶׁאֶצְלִי
הַנִּתּוּחַ הִצְלִיחַ וּבַּגְדָּד
מֵתָה. וְלֹא נוֹתְרָה
אֶלָּא הַמּוּסִיקָה שֶׁהָיָה אֲבִי
שׁוֹמֵעַ בְּתַחֲנוֹת הַבּוּשָׁה,
כְּשֶׁהִמְתִּין בַּחַנְיוֹן התַּת-קַרְקָעִי,
לָקַחַת אוֹתִי אֶל צְבָא הָעָם
בְּדַרְכּוֹ לָעֲבוֹדָה.
וְלֹא אֶשְׁכַּח לְעוֹלָם
אֶת עֶצֶב יָדוֹ הַמְּגַשֶּׁשֶׁת
אַחַר הָעִבְרִית, לְהַחְלִיף מַהֵר,
לִפְנֵי שֶׁיוֹצְאִים וְעוֹלִים
מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
מתוך: אני ולא מלאך, הוצ' הליקון, ת"א התשס"ח
אלי אליהו גם ערך את הספר "שרוכים", וגם דיברנו על השיר הזה במסגרת שיח מחיקת הזהות.
אל תהפכו את איראן לאיראנסתאן!
ארש הזכיר את המשפט הזה, שאמר השאה על כבש המטוס. אני לא הכרתי אותו ולא הבנתי את השימוש ב"איראנסתאן" – מחוז איראן?
אז גיגלתי, וקודם כול יש המון וריאציות של הציטוט הזה, אבל האמינה מכולן וזו שמופיעה עם מקור ותאריך, היא מתוך ראיון שנתן במקסיקו ב-13 ביוני 1979 (ארבעה חודשים אחרי המהפכה, שנה וחודשיים לפני פרוץ מלחמת איראן-עראק), ובו הוא אומר:
«در ایران امروز، نه حکومتی بمفهوم واقعی آن وجود دارد، و نه دولتی. آنچه امروز در ایران میگذرد، یک جریان ضدانقلابی است بمنظور نابودی همهٔ دستآوردهای ملی. بجای آن تمدن بزرگ، که من برای مملکتم خواسته بودم، امروز ایران بجانب وحشت بزرگ میرود، و آنچه من در پایان این راه میبینم، متأسفانه، واقعیتی باز هم وحشت انگیزتر است، یعنی تبدیل ایران به "ایرانستان"».
"באיראן של היום, אין שלטון במשמעות האמיתית של המילה, ולא ממשלה. מה שקורה היום באיראן הוא זרם אנטי-מהפכני, שמשמעותו אִיּוּן [מתה על המילה הזאת, בפרסית היא נשמעת כל כך הרבה יותר טבעית] כל ההישגים הלאומיים. במקום התרבות הגדולה שאני רציתי לארצי, היום איראן הולכת לכיוון אימה גדולה, ומה שאני רואה בסוף הדרך הזאת, למרבה הצער, הוא מציאות מזעזעת, כלומר הפיכת איראן ל'איראנסתאן'."
בקיצור, עדיין לא הבנתי.
אז שאלתי את חברי הפייסבוק שלי (וגם קצת את נויד טוביאן, כשהקלטנו את הפרק הבא), ויש שתי תשובות עיקריות – חלוקת איראן למחוזותיה (אותו דבר שגורם גם עכשיו לחלק ממתנגדי משטר לא לעשות שום דבר כדי להפיל את המשטר, פן תחולק המדינה), או סיפוחה לרוסיה. שתי התשובות אומרות שזה כמו אפע'אנסתאן, אוזבכסתאן, תאג'יכסתאן, קזאקסתאן, ארמנסתאן, גרג'סתאן וכו' (<זיהיתם את כל המדינות?), שהיו פעם חלקים מאיראן הגדולה, ונקרעו ממנה במלחמת ובהסכמים בתקופת בית קאג'אר (AKA השושלת הכושלת) (שדיברתי עליה גם בפרק המשותף עם היסטוריה גדולה בקטנה). רובן סופחו לרוסיה, אפע'אנסתאן סתם קיבלה עצמאות (אם אפשר לקרוא לזה ככה. הייתה מדינת חסות בריטית.
קרדיטים לקרייניות השירים:
את השיר על הבובה אקולינא קראה נדיה, אחותו הגדולה של ארש
מחצר הבית נשארה רק התמונה הזאת, לא רואים בה את כל הדברים המופלאים שארש מתאר. את השיר על חצר הבית קראה יסמין שלום מוטהדה.
את השיר על המהפכה קראה שרונה מזליאן-לוי.
את "סל קליטה" ואת השיר של אמא של ארש בפרסית, קראה מאמאני – יפה פרניאן-פור, הסבתא המאמצת והמאומצת של הבן הקטן שלי.
את השיר גאולה קראה חנה ג'האן-פרוז (< אלה שני קישורים שונים).
ואת שיר הנושא מהספר שרוכים, קראה רוני לויאן, תלמידת כיתה ב' ובתו של ארש 🙂
והספרים…
קראנו בעיקר ספרים מהספר שרוכים, כאן מוצג עם מדבקות במקומות של השירים (בהקלטה ארש קרא אותם, אחר כך החלפתי בעריכה בקריאת החברות ובנות המשפחה), ועל רקע השיר "ילדי טהראן" מהספר הבא. הקלקה על התמונה תביא אתכם לאחד האתרים שבו אפשר לקנות את הספר.
שיר נוסף מהספר הבא התפרסם בכתב העת מאזניים (קליק להגדלה ולקריאה)
וארש קרא גם שיר מ-1986, שאיתו זכה בתחרות שירה בחטיבת הביניים
הזכרנו גם את
המלכה – רומן היסטורי, שאני כותבת עם מעיין אשכולי ולומדת ממנו לכתוב
גיבורים, מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל (הנה גם סיפור מהאודיובוק)
דמות הקרטון של ח'מיני שיורדת מהמטוס כל 22 בבהמן (פדיחת-על, אם תשאלו אותי ואת הגולשים האיראנים)
מפת טהראן עם אפשרות לסיור פנורמי. אבל אולי צריך פרוקסי.
השיר של קיוסק
בחרתי את enslaved by a song מתוך האלבום Stereo Tull Presents. נכון שבפרסית ובאנגלית יש הבדל בין שיר ששרים (آهنگ، ترانه، آواز، song) לבין שירה (poem, شعر) אבל בעברית אין, אז לקחתי לי חירות כמו של משוררים…
מה שמעניין הוא שביו-טיוב קוראים לשיר בפרסית اسیر ترانه ובוויקיפדיה זה اسیر یک آهنگ.
תלמידים, מוזמנים לחפור על ההבדלים הסמנטיים והמורפו-תחביריים.
ענייני מנהלה והבעת הערכתכם
שתפו את הפרק בבקשה! אם אהבתם, אתם מוזמנים לשתף עם איזו מילה טובה, ואם לא אהבתם – שתפו עם איזו מילה רעה, פרסום זה פרסום.
אני מזמינה אתכם גם לחבב את הדף איראניום מועשר – הפודקאסט בפייסבוק, ואף להצטרף לאיראניום מועשר – הקבוצה ולהשתתף בקבלת החלטות מהחלטות שונות. אני עושה סקרים כל הזמן…
מי שרוצה להביע את הערכתו לכל מה שאני עושה בשבילכם, יכול לעשות זאת במגוון דרכים: לרכוש ספרים של הוצאת זרש, ולעודד את חבריו לעשות כמוהו. יש לנו שני ז'אנרים עיקריים – ספרי חנונים וספרי בישול טבעוניים. חלק מהספרים שנמכרים באתר הם לא של ההוצאה, אבל זו עדיין דרך להביע הערכה… אפשר ומומלץ גם להמליץ למנהלת הרווחה הקרובה אליכם או לוועד העובדים שלכם לרכוש מאיתנו ספרים או שוברים כמתנות חג ויומולדת. אפשר לשלב עם שוקולד של יער הקקאו.
הדרך השנייה היא להזמין אותי להרצאות למסגרות שמשלמות היטב, והדרך השלישית היא פשוט לקנות לי קפה, תודה לאלה שכבר קנו לי קפה – היה טעים, מעורר ומחמם-לב!
והפעם אני גם מבקשת את עזרתכם (ביום וחצי הקרובים) ברעיונות מה לומר לוועדת הטלוויזיה, קולנוע וניו-מדיה של מפעל הפיס בבואי לקדם בפניהם את תחום הפודקסטים! שרשור ההתייעצות נמצא כאן.
תקציר הפרקים הבאים
וזכרו! כל תוכנית היא בסיס לשינויים!
בפרק 35 (15.10) אתם זוכים להכיר את נויד (נתנאל) טוביאן, שחוץ מזה שהוא חבר טוב וחבר לספסל הלימודים ב-BA, היה משדרני תחנת הרדיו המנוחה רדיס אין, הוא גם זה שמקריא את אות התוכנית של איראניום מועשר, ועל הדרך גם מנהל את תחנת הרדיו "כאן פרסית".
בפרק 36 (22.10), נדבר (באנגלית) עם אמן הלחימה האיראני-שוודי-אוסטרלי חשי אזאד, ניסיון שלישי, בלי נדר!
פרק 37 (29.10) יהיה סוף סוף העדכון עם מעיין אשכולי מהתקדמות הרומן ההיסטורי המתפתח שלנו "המלכה". אני מקווה שזה יהיה לרגל השקת קמפיין ההדסטארט שלו, כי אם לא – זה אומר שהחלק הראשון של הטרילוגיה ייצא רק ב-2020… בינתיים אתם יכולים לקרוא על ההתקדמות בקבוצת הפייסבוק הסגורה של הספר: המלכה – רומן היסטורי.
פרק 38 (5.11) מתפרסם בערב שלפני יום הולדתי, ומאזיני איראניום מועשר בחרו בקבוצת הפייסבוק שפרק היומולדת יהיה שיחה עם מורי ורבי פרופ' שאול שקד, והוא הסכים! אז בואו לקבוצה לשאול שאלות!
בפרק 39 (12.11) נדבר שוב עם ד"ר אורי גולדברג (תודו שהתגעגעתם! אני התגעגעתי), הפעם על החוקה האיראנית לדורותיה.
פרק 40 (19.11), שזה מספר עגול וחגיגי, אולי נשוחח שוב עם נויד טוביאן, כי עשינו רשימת נושאים נאה ביותר ובסוף לא הספקנו לדבר על רובה…
פרק 41 (26.11) צריך להיות… כמובן! פרק משותף עם הפודקאסט של התנ"ך ועם דברי הימים, במסגרת הסדרה המשותפת על המלכים האח'מנים, והפעם על ארתחשסתא ובלי אורחים כי האקוסטיקה בכל זאת יותר חשובה מהכיף שלנו…
בואו נראה שאנחנו מצליחים לקבוע זמן לפני כן…
ועוד בקנה
יש לנו שיחות עם שי סקונדה מתחום האיראן-תלמוד (גם נדחתה כמה פעמים);
עם רובי נמדר על השירה הפרסית, שאותה גילה בגיל 22;
עם פרופ' שלום גולדמן מאוניברסיטת מידלברי בארה"ב, על מערכת היחסים הלא אידיאלית בין הרפובליקה האסלאמית למיסטיקה שיעית.
שיחה עם מספרת הסיפורים עדנה קנטי על משפחתה המתועדת בספרה "אהבה וצרות אחרות";
עוד שיחה עם יסמין שלום מוטהדה על נשים איראניות חזקות;
עוד שיחה עם חנה ג'האן פרוז על מה שהיא תרצה…
עם דני מוג'ה נדבר בעיקר על קולנוע איראני, אבל איך אפשר בלי כמה שירים על חשבון פשוט.
שיחות עם אנשי תקשורת ישראלית בפרסית כמו שירלי שמסיאן ואולי אפילו מנשה אמיר;
קרוסאובר עם הפודקאסט "שרת התרבות", של עידו קינן, שנדחה כי יש לו 20 פרקים מוקלטים שהוא צריך עוד לערוך;
השגתי גם הסכמה מדיפלומט זר שמוצב בארץ ושירת קודם באיראן, פרטים כשנסגור תאריך.
בסמסטר א' השנה יש לי קורס קריאת טקסטים היסטוריים עם תלמידיי המתקדמים במרכז האקדמי שלם. נראה לי שארצה מתישהו לספר ו/או להקריא לכם דברים משם.
אתם מוזמנים לכתוב לי עוד הצעות ובקשות. אם נהניתם – הפיצו לכל עבר עם איזו מילה טובה. לא נהניתם? הפיצו עם מילה רעה, פרסום זה פרסום. אה, כן. וביקורת בונה תתקבל בשמחה בפרטי ותילקח בחשבון.
Podcast: Play in new window | Download